חיכיתי לפגישה, היא כבר נקבעה, אין דרך חזרה גם לו רציתי, ואני ממש לא רציתי. הכרנו בצ'אט והמשכנו במייל, מה שהחל כהתכתבות תמימה, וגלש למקומות חסויים בנשמותינו, למקומות שלא חשבתי אי פעם לגלות. חשפנו את עצמנו, פעם היא יותר, פעם אני, לאט פרקנו מעצמנו תשוקות חבויות, הגענו לפינות נשכחות. בפרק זמן קצר ואינטנסיבי, הפכנו להיות יותר מחברים, יותר משותפים לסודות אפלים, הפכנו להיות המצפון והשופט, העדים והמוציאים להורג, לא יכולנו להעביר את היום מבלי לתקשר, כמו מכורים לסמים אחרים.
לאחר זמן מה חל שינוי נוסף, נשיקה חותמת מכתב הפכה עם הזמן לאינטימיות מוכרת של ידידים, ובמכתב אחד, שנכתב במצב רוח ארוטי, פנו היחסים לכיוונים עוד שונים, אובססיביים. התחלנו לגרות ולהתגרות, זנחנו את הזיכרונות והסיפורים, את ההתעסקות בנימות החבויות של נפש האחד או השנייה ועברנו לסייבר סקס שהשתנה והסתאב כמו קודם, למה שהיה הרבה מעבר לחרמנות רגילה והגענו למחוזות של תאווה סוטה ובלתי מסופקת, שהלהיטה אותי ואותה לרמות שלא חשבתי אפשריות. תאווה נוזלית.
מילים של תשוקה עקרה, ללא הגשמה, כזו שמלבה את עצמה ואינה כלה, להבות אדומות, צהובות ולבנות בטמפרטורות בלתי אפשריות, מילים נרדפות של תשוקה ווירטואלית, מסך בוער באור חיוור וקר, ידיים מורטות בגדים לבד, אביונה ללא פורקן, אורגזמה מרטיטה, מגרה עד כאב, עצבים חשופים בוערים בטירוף מערכות סוחף.
בחדר המדרגות שלה נפגשנו, ללא אתנחתא ידיים מגששות, גופות נצמדים בייאוש, כלים אחת לקראת השני, כואבים, נלחצים עולים במדרגות. נופלים על המיטה, שפתיים נצמדות מדממות, בגדים עפים באנחות. להט עורה מבעיר את אצבעותיי, ופתאום היא דוחפת אותי בחוזקה, מתיישבת על המיטה, שערותיה סתורות, עיניה גדולות מביטות דרכי כאילו איני קיים. התנשפות מהירה, והיא מעבירה את ידה בשערה, כאילו אני לא שם, היא קמה בבגדים סתורים, הולכת כמעט נכשלת לדלת, "שלום" מהוסס והיא נעלמה.
אני לבד בדירה שלה, תשוקתי נמוגה, אני יודע שזו הייתה החלטה שלה..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
