זהו זה... אהבות

את הסיפור הזה שמעתי מביל, שייט בשנות השבעים לחייו שפגשתי במרינה עלומה בארץ מרכז אמריקאית.  מאחרים שמעתי שביל הפליג שנים בגפו למעט כלב זקן, מכוער, מרושע וקטן שביל היה מאוד קשור אליו ושמת כמה חודשים לפני שפגשתי את ביל.

לפני הרבה שנים, סיפר ביל, עבדתי בפרויקט בניה גדול במקסיקו וגרתי עם אשתי דאז במקסיקו סיטי.  העיר הייתה פרועה מאוד באותם זמנים, חטיפות ורציחות היו עניין יום יומי שלא לדבר על פריצות לבתים על אף שאלו, במיוחד בתי העשירים באזורי היוקרה היו מוגנים בחומות שומרים וכו'..  אשתי חששה מאוד ולא הפסיקה לנדנד לי לקנות לפחות כלב שמירה שיגן על הבית בזמן שאני לא הייתי בו (ובוודאי התכוונה להגן על הבית במיוחד בזמן שבו שהיתי בו שכן היא ידעה עד כמה אמיץ אני.

כשהסברתי את הבעיה לאיש צער בעלי חיים, לשם הלכתי, לא חשב זה שנייה ואמר שיש לו את הכלב האידיאלי, כלב השמירה האולטימטיבי, הפתרון לבעייתי.  הלך למכלאות וחזר עם כלב מכונם, מוכה שחין קטן עם עיניים מתרוצצות בעצבנות ובקיצור קריקטורה עלובה לכלב שמירה.  צחקתי בקול ולמשמע הסתייגותי, אמר לי האיש שאין לי מה לחשוש, זה כלב יקר מאוד ונדיר שכן זה כלב קראטה אמיתי.

לא הבנתי על מה הוא מדבר ואז האיש זרק לכלב כדור ופקד: Karate the ball"" הכלב נהם, זינק אל הכדור ותוך שנייה קרע אותו לגזרים, והתיישב חזרה אומלל כפי שהיה לפני קבלת הפקודה.  לא האמנתי למראה עיני אבל חשבתי שמא הכלב יעשה זאת עם כדור משחק אבל לא עם חפץ אחר.  האיש ביטל את ספקותיי, הצביע לעבר שולחן קטן בצד ואמר: "Karate the table"  תוך שנייה השולחן הפך לערימת קיסמים והכלב שוב ישב לצד האיש.  מאוד התרשמתי הפעם, תרמתי סכום נכבד לארגון ולקחתי את הכלב איתי, משוכנע שהוא יגן על ביתנו בפני שודדים ופורצים.

עם הגיעי הביתה, אשתי יצאה לקראתי בחיוך גדול על שפתיה "הבאתי לך את כלב השמירה המושלם, כלב ההגנה האידיאלי, הטוב ביותר שקיים" אמרתי לה ופתחתי את דלת המכונית.  משאשתי ראתה את שק העצמות המכונם, התחלחלה ושאלה אותי אם אני מנסה לעשות ממנה צחוק, ומה הבדיחה המהלכת הזו ומה כאן ומה שם.. שטפה אותי בקול גדול, עד שבקושי הצלחתי להשחיל מילה בשטף דיבורה והודעתי לה חגיגית שזהו כלב מיוחד במינו, אמיץ, חזק וקיבלתי אותו תמורת תרומה גדולה לארגון המקומי של צער בעלי חיים, בקיצור כלב קראטה אמיתי.

"Karate my ass" היא אמרה...

זה היה הסיפור של ביל, כתבתי אותו מילה במילה (למעט התרגום) ועד היום אני לא יודע אם זה באמת קרה.  לא סיפרתי לכם אבל לבד מהיותו של ביל מספר סיפורים אמן, הוא גם היה שחקן פוקר מהטובים שראיתי איי פעם.