גם את הסיפור הזה שמעתי מביל וזה כבר שהיינו בים הקריבי מצידה האטלנטי של אמריקה המרכזית. הוא סיפר לי שבאחד המפרצים במכסיקו עגנו כאחת עשרי סירות מפרש (יאכטות בעברית, boats בלועזית, מה הם מבינים). היחסים בין השייטים היו מצוינים וחיי חברה סואנים התפתחו.
באחד הימים, ראה ביל סירה קטנה מתקרבת שאפילו מרחוק נראתה כמו מפלצת. משהגיעה קרוב יותר, ראה שהאבחנה הראשונה שלו הייתה יותר ממדויקת, הסירה הייתה בנויה מדיקטים מחוברים לקורות עץ בניין, המפרש תלאים על גבי תלאים, התורן מפוצל ובקיצור, אוסף של גרוטאות. הקפיטן בין ה- 93 הפך במהירות לחביב הקהל (שגם בו לא היו יותר מדי עוללים).
הקפיטן, מאיזה חור במערב ארה"ב, סיפר שילדיו החליטו שלמען ביטחונו יש להעביר אותו לבית אבות. לדעת הקפיטן הזקן, בית האבות הוא מקום מסוכן מאוד שכן שיעור התמותה בו הוא מאה אחוז, מי שלא מת ממחלה או מזקנה, מת משעמום. הוא שכר לעצמו בוטקה קטנה והחל לבנות "סירה" מגרוטאות וחומרי בנין שאנשים השליכו. כשסיים את הבניה, עזרו לו כמה חברה מהאזור, עם טרקטור וטריילר, לקחת את הסירה לים ומיד משהשיקו את הסירה היא טבעה. למזלו של הקפיטן, המים היו רדודים, העצים ספגו מים, התרחבו והסירה פחות או יותר נאטמה, הוא שאב את המים והציף את הסירה, ה- Hobbit.
הזקן יצא לדרך, עם מפות של חברת הדלק המקומית, מצפן צופים שלעיתים הראה את הצפון, ללא רדיו, ללא ציוד ניווט ולאט עשה את דרכו דרומה לאורך החוף, עבר את קליפורניה והגיע למכסיקו שם פגש את ביל ושאר החבורה.
לאחר כמה ימים במעגן, החליטו החברים בקבוצה להמשיך ולהפליג דרומה לכיוון מפרץ באהה קליפורניה (Sea of Cortez), הפלגה קשה של 12 שעות בים לא ידידותי למשתמש ברוב הזמן. ההחלטה הייתה לצאת בערב ולהפליג בשעות הלילה הרגועות יחסית, על מנת להגיע לפני הצהריים. כולם הדליקו את אורות הניווט שלהם, הפרישו ויצאו לדרך. עם עלות השחר ראו שה- Hobbit חסרה. הם התפרסו בשורה, למזלם היה הים רגוע, חזרו על עקבותיהם מחפשים את ה- Hobbit אך ללא הצלחה. קריאות למשמר החופים האמריקאי והמכסיקני הביאו עוד מחפשים לאזור אך החיפושים לא צלחו, הם לא מצאו את הסירה או אפילו רמז למה שקרה לה.
ה- Hobbit כנראה שקעה, או נעלמה או, או.. אבל הקפטן הזקן עשה זאת, בדרכו שלו.