היום סוף סוף הגעתי לאימייל ולבלוג, עוד מעט גם אלך לבקר אותך ומעט אחרי זה אני מקווה שנדבר עוד בטלפון, יש לי הרבה לספר לך. הפגישה הזו שהייתה לא מתוכננת ולא מאורגנת מראש הייתה כל כך שונה. את במחזור כל כך משתוקקת ויחד עם את עצובה, מתביישת, חוששת שמא אני לא ארגיש בנוח וזו לא האמת, לא כך היה. אני דווקא רציתי אותך ברמות שקשה לתאר, ההתרגשות של פגישה רק מפני ששנינו משתוקקים באותו זמן ולא יכולים או רוצים להתאפק, לא חשובות הנסיבות לא חשובים לוחות זמנים או תכניות.
אהבתי שפתחת לי את הדלת למטה, הייתה לזה משמעות עבורי מעבר לדלת נפתחת. לראות אותך עומדת סמוקה מהתרגשות, מתנשמת וחזך המפואר עולה ויורד בריקוד של אהבה והתרגשות. איך נסחפת בין זרועותיי כאילו היה זה קסם ואת שנייה אחת לפניי עם חיוך ושנייה אחר כך את תואמת כל איבר מגופי בגופך הנפלא, כל כך מעוררת אותי. רציתי אותך שם, על המדרגות, רציתי להפשיל מכנסיים ולהרגיש אותך כבר שם, פועמת סביבי בהתרגשות ובפחד ובתשוקה ללא גבולות. מי יודע, אם לא היית במחזור או כל כך ביישנית, בוודאי היינו טועמים כבר שם.. בחדר המדרגות.
חששת שמא לא אוהב להיות איתך במחזור ומאידך היית מוטרפת מתשוקה למגע של עור על עור, לחגיגה של חושים לטירוף של רגשות. במהירות התפשטת ולא היה קשה לי לשכנע אותך שלמרות המחזור אנחנו יכולים ליהנות איש מרעותו. אהבתי את הקלות שבה נענית לי, פורשת מגבות ונפתחת לקראתי כל כולך, מכף רגל ועד חיוך מרוגש ומתיקות של לחישות. הפעם לא נעת כהרגלך, לא קפצת ממקום למקום, לא שינית תנוחה כל חמש דקות ואפילו כשהיינו איש ברעותו זזת פחות מהרגיל, הרגשת נבוכה מעט ועצורה בגלל המחזור אבל מאידך.. התנועה האיטית של קצה האיבר שלי שנכנס ויוצא לאט לאט, מסתובב סביב בעדינות חוקר אותך לפני ולפנים וידך נורתה אל פיך לא מצליחה לחסום את הגניחות המרוגשות, את הלחישות, את "אתה לא יודע מה אתה עושה לי", את כל ההנאות.
מצחיק עד כמה הניסיון לעצור דווקא ריגש את שנינו עוד ועוד, כמה כל תחושה התעצמה, הוכפלה עד כי הייתה לחגיגה של חושים התפוצצות של תחושות נפלאות. ריגושים שהגיעו בגלים של חום על גוף של משי, שדיים נפלאים ורגליים כרוכות סביבי, לא משחררות את האסור שרק רצה להישאר כך לכוד לתמיד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
