שבוייה בסדרה של אורגזמות, תופסת גלים של התעלות גופנית ונפשית, ההורמונים משתוללים.. לעשות אהבה איתך, שאני מחבב, מוקיר ואוהב יש בו ממעשה של הערצה, סגידה ליכולת הנשית להגיע למרומים שאנו הגברים, לא יכולים אפילו לתאר לעצמנו, רק להביט ולהעריץ, ואולי מעט לקנא.
אני אוהב את הדינמיקה שבזיונים שלנו. הראשונים כולם בסימן הלהיטות של שנינו והריכוז המוחלט שלך בתענוגות שאת חשה. בהמשך, החוסר מתמלא, החדות של התשוקה שלך מתעגלת לכיוון אחר, האורגזמות באות עם פחות כאב ויותר עונג.. אני חושב.
הזיון האחרון בסדרה, את כבר שבעה, רכה וחמה בחום אחר מזה שאתו נכנסת לחדר. עדין רטובה כולך, מוכנה לקראתי, אבל אין בך את הלהיטות המיוסרת והרעב המאכל. עכשיו אני יותר פנוי להתרכז בכל טיפה של עונג בגופי, בכל פיצוץ אנרגיה שנאסף בזיונים הקודמים כשהטנטרה לקחה פיקוד והאביונה הייתה בראש ללא הסיום הרגיל. אני נע בתוכך בקצב המושלם עבורי, לרגע אין בי את הצורך לקרוא אותך ולהגיב, כולי מרוכז במה שהגוף שלך עושה עבורי. אני אוהב כשאת עוצרת את מסע האורגזמות שלך ומביטה בי. מתבוננת בעיניים היפות שלך, קוראת אותי בכפות הידיים ובירכיים הכרוכות סביבי, מתענגת על כל צליל שאני משמיע וכולך, גוף ונפש נעה בהרמוניה עם העונג שלי. נתינה כל כך מוחלטת, את מעניקה לי מתנה ועוד אחת, תואמת אותי בצורה הכי מושלמת האפשרית וכשאני מגיע לשיא, ומצווה עליך לגמור עכשיו על מנת להעצים עוד יותר את העונג שלי, את מצייתת ומעניקה לי את הסיום המושלם לעוד מפגש של אהבה וזיונים.
בעצם זה רק היה סיום סדרת הזיונים, עכשיו יש לנו את הזמן בו אנחנו שוכבים, הגוף נוגע בלאות מתוקה של אחרי, הדיבור איטי וחרישי, אנחנו מצחקקים או מרכלים ודווקא עכשיו אנחנו מחוברים הרבה יותר חזק מכפי שהיינו כשאת אופפת אותי.
(פורסם בקפה)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
