זהו זה... אהבות

הצעקות הדהדו ברחבי המרינה

-          יא זונה, תעזבי את בעלי, זקנה מלוכלכת

-          אני אפוצץ אותך במכות שמנה מגעילה..

ולפני זה היה כלום למעט גניחות של תשוקה, צעקות של אישה מוטרפת מתאווה, משופדת על זין צעיר, פועם חזק, שטוחן וטוחן אותה, הולם בה ללא לאות, עוד ועוד ממיס את הכוס במהלומות של אהבה, מגיע לאותה פינה עלומה שכבר לא קיוותה שתמולא אי פעם.  עיניו מכוסות בדוק של תאווה פראית, מותניו עולות ויורדות, אוח.. כמה שהוא ארוך, כמה שהוא קשה וחם ודוחף ודוחק לה ברחם, ממלא את הכוס, גולש לבטן ואופף אותה בענן עסיסי של תאווה חייתית ומשחיתה, משקה אותה מרווה אותה והוא עוד דוחק ונכנס כאילו אין לו סוף רק ממשיך ואגלי הזיעה מכסים אותה כזרימה של גוף באטרף של תשוקה.

אנחות וצעקות של זיון פראי שהתחלפו בצעקות עלבון תהומי של אישה נבגדת, מרומה.  כלפי הבוגדת, כלפי בעלה. אבל צריך להתחיל בהתחלה, לא כן? תודה.

מרינה בקולומביה, עיר נמל היסטורית, יחסית בטוחה למעט פצצה מידי פעם, בכל זאת קולומביה.  הגענו למרינה הקטנה, אבל מזה חמה.  ולא רק האנשים, כל יום דמה למשנהו, קרוב לארבעים מעלות חום ולחות הנושקת למאה אחוז.  חם, חם ולח, כל הזמן ובכל מקום.  אני דווקא אהבתי את זה, הרגיש לי חושני, וטרופי, כפי שזה היה באמת.  ולא עבר זמן רב ולמדנו את הסיפורים הקטנים של מי עם מי, מתי ואיך...

הפליא אותי איך במקום כל כך קטן גועשים להם יצרים, נוצרים סיפורי אהבים של בגידות, פרידות וחיבורים שונים ומגוונים.  היא הייתה כבת חמישים, מלאה במקומות הנכונים ומרופדת במקומות שאולי אינם כה רצויים אבל היא הייתה גינגה – לבנה.   הוא שהיה בשנות העשרים הסתנוור מהיאכטה שהיא הגיעה עליה, מנועית קטנה כולה שלה, לפחות כך חשב גם הוא בהתחלה.

גם היא חשבה שהוא כולו שלה והם חגגו לילות שלמים, הוא לא תרם הרבה למעשי האהבים, לא יותר מאשר את אונו הבלתי נדלה, את היכולת שלו לתנות אהבים כל הלילה ולילה אחר לילה לשביעות רצונה של הגיבורה השמנמונת.  היא לעומת זאת תרמה את הידע והניסיון ואת התשוקה האדירה של מי שחשה שאולי זו ההזדמנות האחרונה.

שניהם טעו, היאכטה הייתה שלה מכוח הסכם גירושים שבעלה לא כיבד ואשר הבנק איתר וניסה לקחת בעזרתו של עורך דין קולומביאני חלקלק.  הוא היה כבר נשוי עם שלושה זאטוטים ואישה שהייתה פצצה שחומה שלא לדבר על המזג הסוער שלה, כפי שכבר ראינו בהתפוצצות הבלתי נמנעת שהגיעה אז בלילה מהביל אחד.

זה לא נגמר במשך הזמן שהיינו שם, היו הרבה עליות ירידות, בגידות ופרידות, צעקות ומריבות, כל כך לטיני, כפי שתמיד חלמתי שזה יהיה.