היא יצאה מהיאכטה במהירות, לא מביטה לצדדים, מעט נכשלת במעבר לרציף והולכת בתכליתיות לכיוון היציאה מהמזח. אחרי זיון, ללא ספק וגם בטוח שזה היה עם גבר נשוי, או שהיא נשואה ולא לו, או ששניהם נשואים.. מה שלא יהיה, את הרגשת האשמה שלה, אפשר היה לראות מהיאכטה שלי, אופפת אותה כמו ענן אפור, מסווה את ההנאה שחשה, את התשוקה שהרעידה אותה רק לפני דקה.
צועדת במהירות היא באה, עם פנים בהירות, מוארות, עדין כל מה שיקרה טבול בהילה רומנטית, הרפתקה, חריגה מהשגרע. שחרחורת, שער גלי חום מבהיק גולש ונע סביב ראשה כדוחף אותה קדימה אליו, אל הסירה. קצת מלאה, מכנסי ג'ינס מודרניות טובעים במותניים עגלגלות, תוחמים ישבן גדוש וירכיים מעט עבות. חולצה רחבה, נוחה, מכותנה לבנה ורמז של חזייה שחורה שרק מנתבת אות תנועת השדיים הכבדים, מעלה ומטה במקצב של צפייה.
עוד אחת מהצועדות בתהלוכת הבאות לסירות האהבה, יאכטות שעוגנות במרינה וכל יעודן לספק מקום מפגש אינטימי ורומנטי לאהובות ואוהבים, לנואפות ונואפים ואפילו לסתם זיון של בוקר באמצע השבוע. בכל מרינה יש כאלו, אפילו במקומות הנידחים ביותר בעולם, לפעמים הבעלים הוא אחד, לעיתים הבעלים הם חברים, קבוצה שהתארגנה ורכשה מקום לחגיגות, להרפתקאות וזיונים.
היא מתקרבת, כולה ציפייה והיא לבד, הוא כנראה כבר בסירה, מתכונן אליה ולתוכנית שנהגתה, מסדר ומארגן את הסביבה למה שיהיה עוד דקה. אני תוהה אם כבר נפגשו בעבר, כך שזו תהיה פגישה של נשיקה מטורפת ובגדים עפים לכל כיוון או שמא זה מפגש ראשון, והוא עוד צריך לעמול, לפתות אותה, ואולי היא אותו, מי יודע בימים קלים אלו.
האמת שרק ראיתי אותה עוזבת, הבטתי מהירכתיים של הסירה שלי וכל הסיפור התפתח לו במוחי הקודח, ואז ראיתי גם אותו יוצא, הולך על הסיפון, מתבונן ביאכטה שלו כאילו הוא בודק אותה בדיקה שגרתית ויורד אל המזח מחלקה הקדמי של הסירה, אולי כי אני עמדתי בירכתיים והשקתי את העציץ. גם אצלו ראיתי בושה, אולי אכזבה, אולי המפגש לא היה כפי שציפה. הזורעים בדמעה, מזריעים בששון, לא אצלו, כנראה שזה לא מה שקרה.
ואני מחייך לעצמי וחושב, מה זה משנה, גם אני הכסיל, נסחפתי באותה הילה רומנטית, אותה אווירה של ארעיות והרפתקה מעבר לפינה. גם אני כל כך גאה באשליית החופש שהביאה לי הסירה, אותה הזיה שכולנו מחפשים, אולי עם זיון קטן מידי פעם, ואולי עם אהבה גדולה.