כשישבו אצל היועצת, השתתף בשיחה באופן פעיל אבל כל הזמן ניקרה בו המחשבה שזה המחיר, המחיר שגברים משלמים על השלום והשלווה, היענות לצורך של האישה בלנתח, להבין את הרגשות, המניעים והסיבות.
"מה?" שאל את היועצת שטרחה ושאלה שוב שאלה ארוכה ומורכבת על איך ומה הרגיש נוכח הרגשות של אשתו על הא ועל דא, כבר בסוף המשפט השלישי הוא היה אבוד לחלוטין. משזו סיימה ברח לתשובה לקונית ופשוטה אבל הטון האבל משהו כנראה סיפק את שתיהן והן חזרו לנתח את מכאובי אשתו והכאב העז שחשה שלא לדבר על פירורי כאב אחרים שפיזרה לה כמו עיטורים לעוגה דמיונית.
"מטרטרות ויודעות כל כך טוב מה הן רוצות ומה לא ומה איתי, כמה פעמים רמזתי ואמרתי לה שאני אוהב שהיא לובשת בגדים סקסיים, נעלי עקב אדומות, שמלת מיני.. הרי לא חסרים לה נתונים, היא יכולה להראות ממש פצצה.. מה אם היא תנסה לפתות אותי לפעמים.. במקום כל הלבוש ההגיוני, הפרקטי, האלגנטי והמשעמם עד מוות שלה" חשב לעצמו ופתאום קלט ששתיהן מביטות בו בפה פעור, המומות. כנראה שמשהו נפלט לו בקול רם. משום מה הוא לא הרגיש מבוכה, אולי דווקא שמץ של הקלה, מין שחרור שבדיבור מפורש ופשוט, הקלפים על השולחן.
בנסיעה הביתה, הם המשיכו לדבר על הנושאים שבגינם סחבה אותו אשתו ליועצת מלכתחילה, והוא עונה את כל התשובות המתאימות ואפילו מצליח והזריק נימה של כנות לדבריו, מטרתו השקט המיוחל. לאט, לאט נרגעות הרוחות, ושוב שיחה סתמית של זוגות נשואים, המסיבה בשבת, הילדים והוא מעיז לחשוב על היאכטה, הסירה מהחלומות, ונח.
למסיבה בשבת אשתו הפתיעה אותו, היא יצאה מחדרם לבושה במיני צמוד וקצר, נעלי עקב אדומות, וחולצה לבנה עם מחשוף עמוק ושדיים לא מוכרים. הוא היה המום, ליבו הולם הוא נשא אליה מבט שואל והיא חייכה, סיפוק בעיניה על הרושם "חזייה חדשה, עם כמה אפקטים" אמרה וחייכה שוב, הוא רץ ופתח את הדלת, נשרך אחריה בפה פעור.
כל אותו ערב נשא את עיניו אל אשתו בפליאה, לא מכיר אותה אך שמח בדמותה החדשה משתוקק אליה ויחד עם זאת מרגיש חשש מסוים. משהו בהתנהלות שלה, כל כך בוטחת בעצמה, סקסית, פניה מאירות בשלווה של אישה יפה, והגברים המכרכרים סביבה, המבטים, הרמיזות. כך היא גם עזבה אותו בשבוע שאחרי המסיבה. לבושה סקסי, מחייכת, בוטחת בעצמה. אישה יפה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
