מקדש הזיונים, היכל תענוגות הבשרים, משכן אומניות האורגיות.. בקיצור קצרו המילים. אבל גם שם יש חיזורים, יש עילוסים שמתקבלים אחרי הצגות, ליקוקי אגו קצרים, גם שם קשה היה להפיק זיון מרוכסן. וכך, אחרי שביליתי קצת בחדר המזרונים, רגוע יותר יצאתי להסתובב במקום, לחקור את צפונותיו וגם לזיון המרוכסן הראשון של הערב, האקסית שפוכה עוד בחדר, מביטה בעיני עגל על כל המתרחש סביבה.
אני נשען על המזנון, כוס משקה ביד, כולי עירום ורגוע, מתבונן סביבי בסקרנות של חוקר מלידה. מממ.. זו מעניינת, הולכת, מעכסת ועוברת מולי, לא ילדה, רגליים ארוכות משולש שיער שחור וטי שרט מתנודדת, מערסלת חזה רך. היא כבר עברה כאן קודם, אני חושב, כן זו היא שמטיילת כאילו היא בשדרה החמישית, צופה בחלונות הראווה, בודקת את הנראה והנסתר.
הבטתי בה באריכות, פנים יפות מוסתרות בתאורה הרכה שסביב, שיער שחור עד הכתפיים מעט אוריינטאלי, וחולצת טי על עירום, תחביר מהנה, ישבן מעורר תיאבון, ושוב אותן רגליים שאינן נגמרות יפות כל כך גם מאחור. היא עברה את האמפיתיאטרון הקטן הביטה בפעילות שעל הבמה, הסתובבה ועתה היא מעכסת חזרה לכיוון ההפוך. חשבתי שזו הזדמנות טובה לרכסן אותה אם תעבור לידי.
היא עברה לידי. עיניה כהות יפות, חצי חיוך על שפתיים מלאות, אני תוהה אם הוא מופנה אליי או מה.. היא המשיכה והביטה בחדרי הווידיאו שלימיני. עוד בטרם הסיטה את מבטה, הושטתי והחלקתי כף יד חמה אל הסבך השחור, כן אין ספק שהיא לא צובעת את שערה. היא עצרה ולא פנתה אליי, ממשיכה להביט קדימה אך גומה שלא הבחנתי בה קרצה לי בלחייה.
מבלי לשנות את עמידתי משכתי אותה בעדינות אליי, מחדיר אצבע בין שפתיה שם למטה, מרגיש לחות מוכרת, אהובה. שפתיים שמנמנות כיתרו את אצבעי כאילו שואבות אותי אליה פנימה. חיבקתי אותה אליי, הרמתי את רגלה השמאלית בימיני והשענתי אותה על המזנון חוקר אותה באצבע חפצה מרגיש את שדיה הרכים נלחצים אליי.
היא הידקה אליי את האגן שלה, בתנועה כל כך מזמינה, שללא צורך בשום הכוונה הזין שלי ננעץ בה, כך כפי שהיה עוד בטרם נזדקר במלואו, כך כפי שהיא עמדה. אין לי מושג איך היא הצליחה להזיז את מתניה, ירכיה כך כשהיא עומדת לה על רגל אחת וירכה חובקת את מותני, ואני בה והיא מסתכלת מעבר לכתף שלי כאילו הייתי רק מכשיר.
היה איכפת לי, רציתי אותה מגיבה, רציתי אותה פחות אדישה, משכתי עצמי החוצה וכופפתי אותה מעל המזנון, וניסיתי להכניס לה בתחת, היא אמרה "לא שם" ועשתה משהו עם המותניים המדהימות שלה ושוב הייתי נעוץ עד הסוף בכוס שלה. לא השתוללנו, אבל היו שם כמה תנועות מאוד מעניינות, ואני מביט בה והיא מביטה סביב כאילו היא יושבת, לבדה, בבית קפה באותה שדירה חמישית. נאנקתי לסמן לה שאוטוטו זה בא. משגמרתי היא הבליחה חיוך קצרצר לעברי, טפחה על ישבני בעדינות והמשיכה ללכת, לשוטט שם באולם הגדול.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
