זהו זה... אהבות

זה התחיל באהבה ובגידה, והמשיך ל..

הוא שכב במיטה ולא הצליח להירדם, ידע שמן הראוי שהחיים יחזרו למסלולם, הוא כבר לא לבד, אשתו והילדים חזרו, החופשה והחגיגות הסתיימו ובכל זאת לא יכול היה להירדם.  המחשבה שהיא שוכבת באותה מרינה, שני מזחים ממנו, חמש עשרי יאכטות מתחילת המזח, מצד שמאל, והיא ישנה עירומה, הוא קיוה שהיא לבד, המחשבה לא הפסיקה לענות אותו.

התהפך כשעתיים עד שפשוט לא יכול היה להחזיק מעמד, הוא היה חרמן כמו שמעודו לא היה, למרות ששכב עם אשתו לפני שנרדמה.  בתנועה חלקה ומהירה ירד מהמיטה, חולצת טישירט ותחתונים לגופו, המרינה כולה ישנה והוא הולך בצעדים תכליתיים למזח השכן.  פותח את השער ועולה על היאכטה שלה, כולו מוטרף מתשוקה, מביט מבעד לצוהר הפתוח בסיפון, מנסה לראות פנימה אם היא ישנה לבדה או שמא גם בעלה חזר מחו"ל.  לא חושב, שכן אם היה חושב, אפילו לחלקיק שנייה, היה נס משם על מנת לא להרוס את ההרפתקה הנפלאה.

היא ישנה לבדה.  הוא החליק לצידה רוטט מתאווה, לא מבין איך זה שהיא לא רטובה כפי שתמיד הייתה.  את שאלותיה השתיק בנשיקה ובחוסר  סבלנות חדר אליה, רועד מתשוקה, מעלה בה רק צל של הרגשה.  היא עוד לא ממש התעוררה והתמסרה לו ישנונית וחמה, קצת מופתעת מעוצמת הריגוש והוא נסחף לאובדן כה מתוק, כואב ומענג ברמות העליונות בהן ריחף כבר שעות.  לאחר עילוסים קדחתניים, תנועות קלות ומבטים בעיניים המומות, התרוקן מכל אנרגיה ועדיין רצה בה עוד ועוד, הטירוף לא עבר לו.  היא אימצה אותו אליה וחזרה לישון.

שעה קלה מאוחר יותר התגנב חזרה ליאכטה שלו, ונכנס למיטה כאילו רק לפני דקה ירד לשירותים, מוכן לענות לכל שאלה.  אך לא היה בכך צורך, היא ישנה שינה כבדה ולא חשה בכל הטירוף של השעות האחרונות.  וההיא, משהתעוררה והבינה מה קרה, כל כך נבהלה שלקחה את בעלה והיאכטה ועזבה את המרינה ואותו למרינה אחרת.  אוח.. כמה חבל זה היה.  צא ולמד כי גם עם מאהבת כדאי להירגע.

חשבתי שזה נגמר אבל להפתעתי יש המשך, כאן..