זהו זה... אהבות

שפחה

זמן מרתק זה

אין מסכות או כיסויים

אנחנו עומדים עם גוף שסוע,

מעיים מדממים ונשמות חשופות

האור הקלוש שבמדיה הזו, 

מונע הבחנה בפרטים

נותן לנו אשליה

של חופש

אני קורא את מה שכתבתי,

בעקבות מה שכתבת את

ואולי כבר יצאנו לדרך כי

אני רואה בבירור את הקורים הנטווים

את הרשת שאני קושר

על מנת לכלוא אותך, לחמוס אותך

לקחת אותך כולך למעני,

לשימוש שלי, למסע שלי אלייך

למקומות כל כך עמוקים

שרק הצליל של אנקת כאב כבוש

 מגיע לקצה שלהם

 כבר אמרתי לך,

אהבתי אותך בשרשרת יושבת לרגליי