זהו זה... אהבות

מכירה פומבית של מכוניות זה לא המקום הרומנטי ביותר בעולם, עובדה.  ובכל זאת הצלחתי להשיג שם ארבע זיונים מרוכסנים, ישראלית שהצליחה לגמור רק ברכיבה ודווקא לא איתי, כושית דקיקה עם שדיים גדולים ומלאי ההבעה, שתי אמריקאיות ממוצא פורטוגזי אחת שמה פאטימה והשנייה דלוקה הייתה על ברזיל ולא נתנה לי בפעם הראשונה ועוד אחת, אמריקאית בוסטונית עליה ייסוב הסיפור.  אופס.. שכחתי עוד אמריקאית אחת שהייתה מבוגרת ממני בכמה שנים טובות, היא והחבר שלה, מה שלא הפריע לה לענג אותי במציצות משובחות על המיטה המשותפת שלהם, אבל אני נסחף, אחזור לבוסטונית, שלא הייתה בדיוק בוסטונית.

טסתי כרגיל לבוסטון, למכירה פומבית באזור יותר נידח של מסצ'וסטס, מרחק כשעה נסיעה מבוסטון.  באותו היום קניתי מכונית במכירה הפומבית ומסרתי את המפתחות לנהג הטריילר שיוביל אותה דרומה, למחוז חפצי.  כעבור כמה דקות הוא חוזר אלי,  יש לו בעיה כלשהי והוא מבקש רשות להעביר את המכונית בנהיגה עם אחד מנהגיו. הייתי עייף מלנסות למצוא פיתרון אחר והסכמתי ואז בא לי רעיון.

היות ולא כל כך בא לי לחזור לבוסטון, לחכות למטוס, לטוס ולנסוע הביתה, חשבתי שבמקום כל זה, פשוט אשאר במכונית ואחזור איתה.  הנהג שהמוביל שלח לי הייתה נהגת, מאיזו עיר קטנה באזור, גבוהה כמעט כמוני, עיניים ירקרקות, שיער ערמוני בהיר וחיוך קבוע על שפתיה.

התיישבתי לידה והיא עלתה על ה -95 דרומה ואני מיד התנמנמתי לי לתומי, רק לכמה דקות שנמשכו כמעט עד ניו יורק.  התעוררתי רענן ועם זקפה מציקה שהנהגת לא יכולה הייתה להתעלם ממנה.  כנראה זה מה שגרם לה למתקפת צחקוקים שנשמעו כמו דנדון פעמונים באוזניי.  הרגשתי כל כך נוח במכונית החמימה (אם זה היה קיץ הייתי כותב קרירה) שלא מיהרתי לבקש ממנה לעצור בתחנת הדלק.

הגענו לאזור מגוריי, ואני, מנומס כדרכי הזמנתי אותה אליי לכוס שתייה חמה וקצת אוכל לפני שהיא חוזרת בתחבורה ציבורית למסצ'וסטס.  היא התרווחה על הספה, אוחזת את הספל המהביל בכף ידה, שוכלת רגליים ארוכות, ומסתכלת עליי במבט נעים, בקושי החלפנו עד אז יותר מאשר כמה מילות נימוסין.  אבל הרגשתי שהיא מוכנה, משסיימה את השתייה, לקחתי אותה לחדר השינה.

התעלסנו לאיטנו, ללא חיפזון או עודף של תשוקה, שדיה המלאים קצת רגישים, ביטנה עגלגלה.  רגליה הארוכות כרוכות סביבי והיא מאיטה אותי עוד יותר, שומרת אותי מעט בחוץ, מניעה את האגן בתנודות קלות, רעידות שהסעירו אותי ואותה, כך כמעט ללא תזוזה.  זרועותיי רטטו, שריריי השתרגו, לא התכוונתי אפילו לעצור בעצמי, ברגע שהיא ראתה את עיניי מתרחבות, נאנקה מעומק החזה, ומשכה אותי אליה, משתיקה את השאלה שלי בנשיקה וגמרנו, אני עמוק בתוכה פועם ונחלש לאט לאט.

היא הייתה בהריון, בחודש השלישי או הרביעי, צמאה לבן זוג, למשפחה, אני לא, היא נסעה חזרה.