זהו זה... אהבות

-          חכי לי.

-          כן אדוני.

דרוכה כולה למשמע קולו

מרוגשת מצפייה למה שיבוא

לאט היא פושטת את בגדיה

מכינה את גופה ונשכבת

נשכבת עירומה על המיטה

שוכבת עירומה על הבטן

מחכה לו שיבוא

כולה קשובה לצליל הדלת

הנפתחת ברכות והפסיעות

שיגיעו עוד מעט, לנגיעות.

הפלומה בבסיס גבה רגישה

לתנודות האוויר הקלות

למהות שסובבת אותו,

למה שיביא איתו בכניסתו

מה יהיה היא תוהה

איך הוא יתקשר איתה

מה יעשה לה, מה יאמר

האם תהיה זו לטיפה

ואולי מכה חדה או הצלפה

טיפות של שעווה במורד גווה

פתאום הצטמררה כולה

הדלת נפתחת ללא צליל

רק הרגשה, אולי תחושה

השערות הקטנות שעל עורפה

סומרות, מחכות מצפות

כמו ראדאר, מנסות לחזות.

הזמן עובר ונע

וטיפה חמה מכה בגבה

אנחה עמוקה חרישית

אנחה לה היא ציפתה

עליה היא חלמה

היא חשה את גופו נדרך

ואז באה האנחה ועוד נוזל חם

מכה בגבה, עוד אנחה

ששחררה אותו ואותה

גבה בוער חלציה רטובים

ומעט אכזבה מטרידה אותה

כשהיא מרגישה שהחדר ריק

והיא לבדה.  שוב לבדה

כמעט ואינה בטוחה

שמשהו קרה, למעט הנוזל

הניגר על גבה

היא לא זזה ממקומה

מצפה, מחכה לפקודה

מבקשת הוראה, הדרכה

מה לעשות, איך לשמח

את האדון שלה

הוא יחזור, היא בטוחה,

מרוגשת ממה שיעשה לה

-          שכבי על הגב

-          פתחי את רגלייך

            גאולה..