זהו זה... אהבות

עיבוד מחודש לפוסט ישן, כמעט בן שנה, במיוחד לתחרות של העטלף המעופף...

הם נפגשו בבלוג, תגובות קצרות אצלו ואצלה, הבלחות של נשמות, חשיפות קצרות שהתפתחו מיום ליום.

-         אתה אוהב את אשתך? שאלה למקרא הפוסטים הלוהטים שכתב.

-         כן, אבל אני גם מרגיש בצורך אדיר למצוא מישהי אחרת ואת מסקרנת אותי, כתב לה.

-         אני שונאת בגידות, למרות שפעם הייתי עם שלושה גברים באותו יום בלי שהם ידעו.

-         את מעניינת אותי, מלאה בניגודים, אמר ולא הוסיף עד כמה היא במחשבותיו כל הזמן.

חודשיים הם מתכתבים, למדו כל כך הרבה פרטים אינטימיים אחת על השני, כאילו הם מכירים משכבר הימים.  ארוטיות הפכה לקשר נפשי וחושני, צורך יום יומי עד שיום ללא אימייל היה יום עצוב, הם התמכרו איש לרעותו.  חיבור מופלא צמח בינם, חיבור של נשמות תואמות.

שניהם היססו ולא ידעו איך להמשיך, היא כל כך צעירה ממנו, פחדה להיקשר והוא הנשוי שתמיד הלך בשקיקה אחרי ליבו, הרגיש הפעם צורך להאט, כאילו חש בסכנה מתקרבת ובאה. אורנה אמרה לו שהיא לומדת במכללה ולא בבית-ספר, ויותר מאוחר אמרה לו את שם המכללה.  הוא ידע שבתת הכרתה היא רומזת לו רמז, הרצון העז לפגוש אותה התגבר על חששותיו.

הרעיון שלו היה לחכות בחוץ ביום רביעי, אותו יום בשבוע בו היא מגיעה ללימודים, ולנסות לנחש מי היא.  היה בטוח שיצליח לזהות אותה, שאיזה חוש ילחש לו ויגלה לו את האישה, זו שהפכה לחלק מנשמתו, ידע שיזהה אותה.  הוא לא יכול היה להתאפק וסיפר לה על הרעיון, מששמעה, אמרה לו שגם היא תנסה לנחש מי הוא.  הם נתנו אחד לשנייה מעט מדי פרטים, או שהחששות הגואים שיבשו את ראייתם ולמרבה העצב הם טעו בניחושים, וחשבו שראו.. וטעו באחר.  הוא ראה מלאך חבלה והיא נבהלה משד, וכך הם פספסו איש את נערת חלומותיו ונערה את בחיר ליבה, ואת עולם הבלוגים נטשו שניהם בבהלה.

_ 

כמה שנים לאחר מכן, היא כבר נשואה.. נוסעת יום יום לעבודה בחברה מפורסמת ומצליחה, יום חורף אחד, החליקה בצומת והפילה רוכב אופנוע שעמד לידה.  בבהלה יצאה מהמכונית להושיט עזרה ויותר משהיא הרגיעה, הוא הרגיע אותה, עיניים ירוקות מבודחות הסתכלו בה:

-          "לא נורא" אמר לה "אין שום נזק, לא לאופנוע ולא לי, תשכחי מזה, אין בעיה"

-          "לפחות קח את פרטי הביטוח שלי" בקשה "למקרה שתרגיש לא טוב מאוחר יותר"

הוא סירב, אבל לקח את כרטיס הביקור שלה שהושיטה אליו בעקשנות, הרגיש שזו לא אישה שמתווכחים איתה , תחב אותו לכיסו והמשיך בנסיעתו.  היא הייתה אחראית ורשמה את פרטי האירוע.  במשך היום לא יכלה להסיח את דעתה ממראה עיניו היפות, שנדמה ונגעו בנשמתה, היא חשבה איך ליצור איתו קשר, לברר על שלומו, ולוודא שהכל בסדר איתו. וכך עברו כמה ימים, כאשר למרבה הפלא היא ממשיכה וחושבת עליו, מסוקרנת לדעת מי הוא ומה מעשיו. 

ביום חמישי אחר הצהריים, בעוד היא מנקה את שולחנה משארית המטלות המציקות של השבוע, צלצל הטלפון.  בחוסר סבלנות ענתה, בטוחה שזה בעלה שסיים את הפגישה עם ילדיו מנישואיו הקודמים, או תכנון היציאה בסוף השבוע.  קול גבר נעים אמר לה שהיו סיבוכים בעקבות התאונה.  לשנייה לא הבינה על מה הוא מדבר, ופתאום נזכרה בקולו ובבהלה שאלה מה קרה, איך הוא מרגיש, מה שלומו ולמה לא התקשר עד עכשיו.. קול צחוק עמוק ונעים באוזניה והא אמר לה שהתלוצץ, הבעיה היחידה שנותרה לו מהתאונה, שהוא לא יכול להפסיק לחשוב עליה.

היא הסמיקה, והרגישה את הסומק יורד מצווארה אל בין שדיה, זוקר את פטמותיה.  כולה נבוכה, בקושי הצליחה לשמור על חלקה בשיחה, כמעט ולא שומעת את הנאמר אבל אוהבת את קולו, הרגישה שהוא ממלא אותה.  לאחר זמן מה ניתק, ופתאום נזכרה ששכחה לשאול לפרטיו.  תפסה את ארנקה, הפכה אותו על השולחן ומצאה את הפתק עם מספר האופנוע שלו, בהחלטיות הרימה טלפון למישהו שהכירה, אדם עם קשרים וביקשה להשיג את פרטי הרוכב, אמרה שזה דחוף.

כל אותה שבת חשבה, מעט נרגעה, לא מבינה את הצורך העז שהרגישה לשמוע שוב את קולו, כאילו כישף אותה.  ביום ראשון, צלצל אליה איש הקשר ונתן לה את הפרטים, המספר בידה היא היססה, אבל החליטה וחייגה מהר לפני שתתחרט.  משענה, אמרה לו שיש בעיה אחרת שנבעה מאותה תאונה, בלב הולם הקשיבה לו שואל לשלומה ואמרה שגם היא חושבת עליו לא מעט לאחרונה.  שיחות נוספות בימים הבאים חיזקו את הקשר בינם, ושניהם הרגישו צורך עז להיפגש פנים מול פנים, אבל לא בבית קפה, הם רצו שהפגישה תהיה במקום רומנטי ויפה.

_

ביום הפגישה, היא נסעה כביכול לעבודה, ובגשר פנתה לכיוון ההרים.  עקבה בדקדקנות אחרי הוראותיו והגיעה לצימר יפהפה, מוקף עצים וציפורים, ריח הגשם האחרון עוד נישא מבושם באוויר.  היא נעמדה ליד המכונית, הביטה סביב, נוף פשוט מרהיב.  קול צעדים חרישי נשמע ולפני שהספיקה להסתובב, ידיים חמות עטפו אותה מאחור, ודבריו ההבילו על צווארה שולחים רעדה מתוקה ישירות לחלציה "סוף סוף, אני כל כך שמח להחזיק אותך בזרועותיי" לחש לה וסובב אותה כך שהיו פנים אל פנים, הוא רכן אליה ונשק לה ברכות על שפתיה.  ברכיה פקו, וכבחלום, ידה בידו,  עקבה אחריו לחדר קטן ומקסים, לא רחוק ממכוניתה.  הם נכנסו חבוקים לחדר, ולא שמו לב להבזק האור מכיוון השיחים, עסוקים, מלאים בתשוקתם הגואה.

לאט הוא חשף את שדיה הקטנים, כה חטובים, מקסימים אותו, כרע על ברכיו והעביר את לשונו על פטמתה שמיד הזדקרה למענו. ליקק אותה בעדינות סביב סביב מצייר קווים של עונג על שדיה הרגישים, היא חשה את פעימות ליבה בחלציה, תחתוניה רטובים בתאוותה, ידיו החליקו סביב לה, חופנות את עכוזה, מורידות את החצאית וזו נופלת באוושה חרישית אל הרצפה, סביב קרסוליה הדקים.  אצבעותיו הסיטו את החוטיני, לוטפות את שפתיה כולה מגולחת חלקה ורטובה, בעדינות רומזות מרחפות, נוגעות לא נוגעות ואז, ממש באותה שנייה, נשך קלות את פטמתה, צבט בעדינות את הדגדגן הנפוח שלה, והחדיר אצבע קשה לעמקי הכוס שלה.  היא גמרה מיידית ובעוצמה אדירה, ברכיה נחלשו והיא נפלה מעולפת לרגליו.

בנשיקות קלות הוא החזיר אותה אליו בחדרון הקטן והיא נרעדת מעוצמת התשוקה ששוב הרגישה אליו, משכה אותו אליה, לתוכה.  חם ופועם הוא זיין אותה בתנועות ארוכות ואיטיות, והיא גומרת גמירות קטנות, כמה פעמים רצופות, גופה נרעד כולו בגלים החולפים אותה מכף רגל ועד ראש.  שם על הרצפה הוא מזיין אותה והיא מרגישה באוויר, מרחפת באטמוספרות אחרות עד שהרגישה את נשימתו מואצת ואת ליבו הולם על שדיה.  בתנועות חולמניות, התפתלה כחתולה במורד גופו מוציאה אותו מהכוס שלה בקול יניקה חושני ולוקחת אותו לפיה שם הוא מתפוצץ בגמירה אלוהית והיא ברעבתנות בולעת אותו עד הטיפה האחרונה.  מתכרבלת בגופו, הוא עוטף אותה למיזוג של נשמות משהו נפלא, משהו על טבעי.

שעות של עונג עברו כהרף עין, אינטימיות שמעולם לא חוותה קודם, הוא העיר בה חושניות שלא זכרה מאז צעירותה.  אחרי שיצאו מהחדר, שניהם כל כך מרוכזים איש במאהבת שלו והיא בו, עד להבזק המצלמה לא ראו את הבלש שעקב אחריהם במשך כל היום.  ללא דין ודברים, עוד באותו שבוע יצא בעלה את הדירה ועזב אותה, בחברות מסויגת וללא סכסוך מתמשך, ללא סצנות רגשניות, אך בנחישות רבה.  והיא, המומה, אלומה, הניחה לו ללכת, כך מאיתה.

יום אחד, משעברה על חלק מהדברים שהותיר אחריו ראתה CD צרוב עם כותרת "אורנה" השם בו השתמשה אז כשהייתה צעירה, בבלוג שניהלה.  בידיים רועדות תחבה את ה- CD למחשב וכמעט התעלפה משהבינה שהוא, בעלה, היה זה שהתכתבה איתו אז בבלוג.  אינטימיות ואהבה ראשונה...