זהו זה... אהבות

חטפתי לי דקה והצצתי במקום של אהבה
במקום של אינטימיות וחלומות על פגישה
 
אני הולך לכתוב עכשיו, אולי עוד פוסט
לא יודע מה, רק שאצבעותיי בוערות
לא למשהו ארוטי אלא למשהו ביזאר
אפלה חלקית מכסה אותי, אפלה מאיימת
 
ובקשר אלינו, אני חושב וחושב, אני נקרע
בין התאווה לראותך, להחזיקך בין זרועותיי
לממש ולו במעט את שחלמתי זה מכבר
ההיגיון משגע, זרוע בספק ועוד אחד

נכון הוא שתמיד את היא זו המחליטה,
על מעשייך ועל אופן ההתנהגות שלך
אך אני הוא זה שחייב להחליט על שלי
ועל איך אני רואה את הבאות, לך ולי..

מי יודע אם אי פעם נמצא איך להגשים
איך ליהנות לנו שנינו, מניחוח הפרח
הפרח שצמח והנץ, כמש וחזר לחיים
כמו הפניקס, אגדה באה בימים

נשיקה עמוקה לך אהובתי הוירטואלית
שנה מאושרת ושבת של שלווה ורגיעה.