סיימתי ללגום והשלכתי את הכוס, לא היה איכפת לי לזהם את המקום, עזבנו את הפאב והלכנו לכיוון המכונית, בקצה המגרש. משמאל התפלאתי לראות נאקה עם גמל צעיר שנראה מוזר כורעים בפינה, מעלים גירה באדישות משהתקרבנו נבהלו וברחו. אמרתי לו שזה כנראה יום בזאר או יום שוק או איך שלא קוראים לזה כאן במקום.
קצת לפני המכונית ראיתי איש נמוך קומה משוחח חרישית עם בחור צעיר ששכב על ספה, נראה שיש לו עיוות חמור בגוף, לידם כורע הגמל הצעיר שראינו קודם לכן, הדבשת שלו שטוחה כמעט לגמרי, מכוסה באוכף מוזר. האיש פנה אלינו ואמר, מצביע על הצעיר "הוא נולד עם צלעות קטנות ומפרקים גמישים, אמצעי התעבורה היחיד שלו זה הגמל ".
לבקשתנו ובעזרת האיש קם הצעיר ממקומו על הספה, רגליו ארוכות, גופו קצרצר וידיו ארוכות, כפופות בזוית לא אפשרית. צווארו כחוש וראשו ענוג עטור תלתלי זהב, מבעד משקפיו עיניו ענקיות. משנעמד, התכופף גופו לאחור וידיו נתמכו באספלט כאילו היה האות "ח" ראשו פונה לאחור שמוט בין זרועותיו, הוא עבר מעט את הגמל, הציב את רגליו משני צידי הצוואר והלך לאחור, מציב את גיוו הקטן על הדבשת השטוחה באוכף, צווארו במנשא מיוחד והניח את ראשו על כרית קטנה.
ללא פקודה ומבלי שנראה שום אות, קם הגמל והחל ללכת כאשר רגלי הנכה מתנודדות משני צידי צווארו, ידיו של הצעיר שלובות, דוממות על חזהו הכמוש, ראשו מתנודד לקצב צעדי הגמל. חשבתי עד כמה יהיה מוזר לראות את הצמד פוסע מעדנות במורד המדרגות של אולם ההרצאות באוניברסיטה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
