אז כשרווחי הבורסה עשו אותנו עשירים כפי שמעולם לא חשבנו שנהיה, ההרגשה שכל מה שניגע בו יהפוך לזהב, שכרון הכוח, הבנות הקלות כאילו הרגישו את ההצלחה, בושם הכסף והכוח. השתכרנו, כן ללא ספק היינו שיכורים מההצלחה, נגענו בעננים, זחוחים, מצליחנים וגם איך זיינתי...
אז מה, מה הקשר בין ההצלחה וההקרנה שלה, האם בכלל יש קשר?
אני לא בטוח, אצלי למשל היה קשר אז בימי הבועה העליזים. עכשיו אני לומד שגם הצלחות קטנות במשימות ארוכות וקשות גם הן תומכות ומזקירות (את הקומה). עכשיו שלושה עסקים תובעניים, דורשים יצירתיות, מחשבה וחזון, כמו מגדת עתידות השקועה בבדולח הכדור, אני מנחש מגמות וכיוונים, מנתב חברות ואנשים ובינתיים לא כותב מספיק, לא יוצר, לא מתבטא (בעבודה זה לא כל כך נחשב).
לעומת זאת יש גם אחרים כמו ידידי א. גמד מטורף, מלא פטנטים כרימון. שמגייס סכומי עתק לסטארטאפים כבר חמש שנים מבלי שהביא ולו מוצר אחד לקו הגמר, ומבלי למכור פסיק או להכניס אגורה. הוא עושה את זה בארה"ב אבל מגייס גם מישראלים, במו עיניי ראיתי אנשים נותנים לו כסף, עיוורים בתאוות בצע שהוא פורט עליה בכישרון רב לרווחתו האישית. אבל זה לא עצם העניין, זו סתם עצם של הכלב..
הוא זה שאמר לי שהוא כזה גאון, הוא יכול לתת לי פטנט שיעשה אותי מיליונר. חשבתי בליבי, פטנט או רעיון לתת זה דבר שעולה הרבה למקבל, צריך לכתוב הצעה, ללכת לעורך פטנטים, לרשום, לשלם, לעבור את השלב הבינ"ל, לשלם, לרשום בארצות שונות ולשלם עוד סכומי עתק וזה רק מה שקשור לפטנט, רישומו ואחזקתו, בל נשכח הוצאות ייצור ושיווק ועוד ועוד.
אז מה בדיוק הוא ייתן לי, את הזכות לעבוד כמה שנים, להוציא הרבה כסף ואולי, אולי לראות רווח בעתיד. רעיון טוב, פחח.. רעיונות טובים יש כמו זבל. מה שאין זה את האנשים שיידעו מה לעשות איתם, שיידעו לקחת את הרעיון, לעבוד קשה, לפתח ולשווק, ואחרי מאמץ, להצמיח ממנו כסף. אלו היודעים להפוך רעיון טוב להצלחה כל כך מעטים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
