זו הייתה התכתבות מהסרטים, הכרתי אותה בתפוז היא גרה בדרום, 'טיפה מלאה אבל חתיכה' היא אמרה ואנחנו כבר שבועיים מתכתבים כמו מטורפים. מחליפים מחשבות אינטימיות , יורדים לחדרי חדרים, מעוררים תשוקות ויצרים. היא מגלחת, אמרה לי וחזה גדול עם פטמות קטנות, ממש כלבבי.
בבית הקפה אליו לקחתי אותה, היא סיפרה לי על החולצה שקנתה במיוחד בשבילי, במיוחד לפגישה הראשונה. חולצה עם מחשוף בצורה של לב מבעדו נשקפו פסגות שדיה הלבנים,היא סיפרה לי שבחנות חשבה שזו חולצה הרבה מדי נועזת לטעמה והיא כמעט עזבה עד שעברה בה המחשבה שאני בטח אוהב את החוצה והיא אכן צדקה.
פניה היו מאופרות בצורה מוקפדת, מושלמת אך מעט מוגזמת לטעמי, כאילו היא הניחה מסכה להחביא מאחוריה את מה שאמיתי. 'מצחיק' חשבתי לעצמי 'עוד שנייה אכנס לקרביה והיא מודאגת מקמט או כתם קטן' השיחה הייתה מאולצת, לא זורמת כמו במיילים או בטלפונים, שנינו ידענו לאן נלך עוד דקות ספורות וחששנו מהצניחה, פחדנו שכל אותן תקוות הזויות לא תתגשמנה במלואן. הרגשתי שהקשר שהיה, ניתק, 'היא תהיה חד פעמית, לא תצמח למה שחיפשתי, שוב לא מצאתי, הקליק שהיה בייננו נעלם' חשבתי וראיתי גם אצלה ספק עולה ומענן את עיניה היפות.
הכוס שלה אכן היה מגולח למשעי, חלק וריחני. גם הייתה לו זווית קצת שונה ואני זיינתי אותה מלמעלה למטה מחליק פנימה בקול שקיקה ויוצא בקול יניקה שפשוט הוציא אותי מדעתי. למרות שהיא לא הייתה צנומה, פתחה את רגליה לרווחה בשפגאט ואחזה בישבני בכוח שלא הייתי מצפה להרגיש אצלה. אנחות כבושות ושיניים הדוקות, היא טלטלה את ראשה מצד לצד וגמרה הומייה. עצרתי וראיתי אותה נרגעת לדקה ואדמומיות של תשוקה שוב צבעה את צווארה היפה בצבע של הזמנה. בפעם השנייה גמרתי איתה גם אני, מחובר אליה כולי. עטוף בה, מפרה אותה, ליבי הולם כמו פטישים מטורפים.
המשכנו לשכב מתנשמים, היא צמודה לצידי עורה חם ומזמין. הרגשתי כל כך שלדי לידה, רזה משאני. נשמתי עמוקות והרגשתי את הלמות הלב שלנו שוככת ונרגעת לאיטה, הבטתי בה והיא בי ופתאום ירדה עליי שלווה מוזרה. חיבקתי אותה חזק אליי, והיא נענתה לי, לפתע היינו יותר קרובים מאשר לפני כמה דקות כשעוד הייתי כולי בה. אני לא יודע איך פתאום כל הרוך, החיבור הנפלא של הנשמה, האינטימיות שחלקנו חזרה והציפה את שנינו באושר וורוד, טיפשי אך משובב את הלב והנשמה.
היה מפגש נפלא אך לא נפגשנו יותר, פשוט לא יצא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
