ביום שישי יש לי מנהג לשבת בקניון במקום קטן, שלושה שולחנות גבוהים ואני יושב ליד אחד מהם, לוגם קפה, חושב על מחשופים ועל כמה בנות ישראל אינן חסודות אך הן כל כך יפות. גם ביום השישי הזה ישבתי במקום הקבוע, מזפזפ בעיתון וקורא את העוברות והולכות, יום סהרורי. בדרך לקניון היה כל כך אפור סביב, אפור של סתיו שבא באביב, לא יודע את מקומו, מהפנט בצורה מוזרה. עברתי את המולת החנויות, את המטלות המיוחדות של יום שישי מנסה להיכנס לאווירה הרגילה אך ללא הועיל.
סימה קדמון כתבה משהו מעניין על התפלגות והתפלחות ומפלגות שרבות על דברי שטות והבחנתי בה, באותה אישה רק כשהעברתי את הדף, היא ישבה על אחד הכיסאות הגבוהים, ליד השולחן השני והביטה בי. משהרמתי את עיניי היא הסיטה את מבטה במהירות. חמודה, חשבתי, קוקו קטן, שלושים מאוחרות קטנה וקומפקטית, לבושה בטריקו שהדגיש את כפתורי הפטמות שלה. ג'ינס נמוך ומודרני, גוו חשוף בחלקו התחתון, שתי גומות יפות וקו עדין, ניצב לחגורת המכנסיים מבשר על ישבן הדוק. מראה משובב.
לא חשבתי, קמתי וניגשתי אליה. אמרתי לה את שמי וחיכיתי, אם יהיה שם שם וחיוך במענה, היא שלי ואם לא, אז אחזור לסימה יקירתי. את שמה היא אמרה עם חיוך ויותר מזה, היה גם מבט מזמין. היא סימנה לי על כוס הקפה שלי וביקשה אחת לעצמה, הנחתי את הקפה שלי על השולחן, הבאתי לה כוס משלה והתיישבתי לצידה לשיחה נחמדה על האנשים שעברו והביטו, בעיקר בה. פניה היו חפות מאיפור, שפתיים מלאות אבל אני לא יכול הייתי להתיק את עיניי משדיה, נראה כאילו הפטמות שלה כל הזמן מצביעות אליי, מבטיי נדדו, חמדתי את קו השדיים המודגש בחוצת הטריקו הקלה, קו שהשתנה עם כל תנועה שלה. סיפרתי לה על הקשיים שלי והחיוך שריצד בעיניה נדד לשפתיה והיא צחקה.
"רוצה לראות אותם?" היא שאלה. הייתי המום, כל כך ישירה. 'משהו משתפר בטכניקה שלי או שזה סתם יום של מזל' חשבתי וקמתי מהמקום. הלכנו לאזור המסדרון המשרת את הספקים. יום שישי היום, ידעתי שיהיה שם נטוש, כל גופי מעקצץ לקראת החוויה הצפויה. בעדינות סובבתי אותה אליי לנשיקה הראשונה. שפתיה נפתחו לקראתי, והחום שלנו פשוט המיס אותי, הרגשתי חולשה בברכיים, קצה לשון מרצד ומבעיר בי אש של תשוקה חדשה, עגבותיה בכפות ידיי כל כך מתאימות, כל כך נכונות.
היא נצמדה אליי, החום של שדיה מורגש דרך חולצת הטריקו הקלה, ריח השערות שלה משכר אותי, מסחרר אותי כולי, ראשי מזמזם והתשוקה גועשת בי. היא מסיטה ראשה אחורה מביטה בי במבט מחייך ומרימה את החולצה, חושפת את שדיה היפים. אני מביט בה וחושב כמה החיים יפים. החלקתי את ידי ממתניה כף ידי חמה חופנת את השד הימני שלה. אני מרגיש את מושלמות השד שוקלת את ידי, הפטמה הקטנה זקורה מספרת לי את ההתרגשות שלה, פועמת בי ברעש גובר והולך..
פקחתי עיניים מבולבל כולי, תקרה לא מוכרת, 'מה קורה, איפה אני?' התעוררתי על הרצפה, מכנסיי לידי ואני מלא כאבים, בקושי זז. אני מסתכל סביב מבולבל, מה בדיוק היה אני לא זוכר רק המקום נראה לי מוכר ואני נזכר שאני בקניון. אני קם וכאב משתק בישבן שלי, אני מדדה לעבר המכנסיים, מעלה אותם על גופי ונגרר לשירותים. מבטים מוזרים מלווים אותי.
במראה פניי חבולות, מעוטרות בכתמים כחולים, אני נכנס לתא השירותים ויושב, מנסה לדחוק החוצה את האימה, מדמם למים את הכאבים. אני מתנקה מעט, התנועות קשות לי, מתלבש ורואה פתק מחובר לחולצתי. "בפעם הבאה שתזיין את אשתי, אשלח אחד עם איידס" היה כתוב בו.
ואז.. הרביעית
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
