זהו זה... אהבות

בעקבות "הפוסט הזה?" היה זיון עם הראשונה ברשימה, השנייה הגיעה לתא המדידה ב'מנגו' והשלישית זעזעה אותי בתשוקה אלימה.  עכשיו..

גם זה קרה בעקבות הפוסט "אני רוצה אותך, את מבינה?"

ביום שישי יש לי מנהג לשבת בקניון במקום קטן, שלושה שולחנות גבוהים ואני יושב ליד אחד מהם, לוגם קפה, בוחן בקפדנות את המחשופים ואת בנות ישראל ואף כמה זרות, שחולפות מול פניי.  גם ביום שישי זה ישבתי במקומי הקבוע, מתפלא עד כמה כותרות חדשות בעיתון, נראות כל כך מוכרות.  יום אביב נפלא, הטמפרטורות נמוכות מהרגיל, בדרך לקניון האוויר היה כל כך נקי, לרגע הרגשתי כאילו אני במקום אחר, ללא גבולות מאיימים כה קרובים.

היא ישבה על אחד הכיסאות הגבוהים, ליד השולחן השני והביטה סביב, קצת מלאה, חזה גדול בחולצת טריקו שחורה עם מחשוף עמוק, מכנסי ג'ינס ונעלי עקב דקיקות, גבוהות אך קטנות, מאוחר יותר היא תספר לי שהיא נועלת מספר 35.  ברגע מסוים ננעלו עיננו, חמודה, חשבתי, ובמהירות הסתכלתי באצבעות שלה, נאנח אנחת רווחה, אין לה טבעת נישואים.  במבוכה נעתי על הכיסא, היה לי ניסיון לא קל לפני כמה שבועות.  תהיתי אם אני מוכן שוב לקחת סיכונים, חשבתי ובנתיים ראיתי שהיא מבליחה לעברי מבטים מזווית העין, חשבתי לעצמי שהדרך להילחם בפחדים היא לעמוד מולם, פנים מול פנים.  קמתי וניגשתי אליה. 

חייכתי אליה ללא מילה, שולח את האביב שהרגשתי ישרות לעיניה האפורות ופשוט ננעלתי.  לא יכולתי לחשוב על דבר לומר לה, קפאתי במקומי, לא יכול הייתי לנשום, רק הבטתי באותן עיניים נפלאות, אפורות כמו ערפל של בוקר עלי ים.  החיוך שלה למראה המבוכה שלי שחרר אותי ונשפתי ברכות החוצה, עדיין מוקסם כולי.  היא הביטה בי שוב ואני בליבי בירכתי את ישראבלוג, ואת מזלי הטוב שהנה באה לכאן עוד קוראה או בלוגרית לראות מיהו הנץ.

ישבתי לידה עדיין מתקשה למצוא את המילים, לשמחתי הייתה מאלו שאוהבות לדבר ואני פשוט הקשבתי, מהנהן מידי פעם וצוחק למשמע האבחנות החדות מתער שהיו לה לגבי העוברים ושבים ובכלל לגבי בחורים, עניין שהעסיק אותה לא מעט.  השדיים הגדולים שלה נעו ברכות כשהזיזה את ידיה ואני הייתי מוריד מבט מעריך אל הכבודה ומביט שוב בעיניה המחייכות ומחמיא לה על הדרך האלגנטית בה ארזה את מכמניה באותו יום אביב נפלא.  ביקשתי ממנה לעמוד על מנת לראות אותה יותר טוב והיא נעמדה מולי כמו דוגמנית קטנה, סָבְבָה באלגנטיות סביב ונשענה עליי.  אהבת את שראית? שאלה.  אהבתי מאוד, הפרופורציות שלה היו כל כך נעימות לי בעין, מגעם של שדיה על הזרוע שלי מעט טמטם אותי ורק כך יכול הייתי להסביר את העובדה שללא מילים רכנתי ונשקתי לשפתיה המלאות.

'את מעוררת אותי בצורה מדהימה' לחשתי לה בקול מחוספס מתשוקה.  חשבתי שהיא מסוג הנשים שבמידה רבה מגדירות את הנשיות שלהן בראי התשוקה שהן מעוררות אצל גברים.  ראיתי סומק קל מתגנב לבסיס צווארה וידעתי שהיא שלי.

לקחתי את כף ידה בידי מקרין אליה את החום שחשתי ושאלתי אותה בעיניי, היא באה.  הלכתי כמרחף והיא לצידי באותן כפות רגליים של סינית קטנה ורק הגוף המעוצב להפליא והשדיים הכבדים מסמנים אותה כל כך שונה.  הגענו לפינה אחת בקניון ואמרתי לה שעם מה שגדל לי במכנסיים אני מרגיש נכה ומשכתי אותה לשירותי הנכים שהיו מעבר לפינה.  המקום היה די גדול, מצוחצח, ואהבתי את ידיות הפלדה שהיו שם, מזמן חשבתי שהן יועילו לי בזמן כלשהו.