געגועים מעורבים בזיכרונות מתוקים יוצרים חלומות בהקיץ. שמש קיץ עצלה וגפן מטפסת, מעולפת ממתיקות ענביה שלה, עם הזמן הופכים חלומות בהקיץ לפנטזיות ואלו, מרחפות בהילה קטיפתית של חום ואהבה, של שיחה הסוייה בין עלים ירוקים ופלך של מים זורמים, יבכירו בחלוף השנים את הפנטזיות שוב לזיכרונות מתוקים.
קל לי לחוש שוב..
קל לחוש, כפי שהייתי אז נעוץ בך כולי,
שדייך גבעות רכות לחזי, בטנך החמה
שטוחה לבטני, רגלייך כרוכות סביבי.
צף, משייט על הרטיבות.
גומע את האהבה שלך הנובעת,
אהבה של נהר, אדוות גלים
זורמת לים של תשוקה
אוקיינוס של תקווה לאהבה.
ניזכר ומזדקר, כמה אלייך,
משתוקק, מתאווה עד כאב,
נוגע בעצמי ונמצא איתך,
אך גם המגע המלטף,
לא מקל על הגעגוע העז.
קל לחוש, כפי שהייתי אז נעוץ בך כולי,
שדייך גבעות רכות לחזי, בטנך החמה
שטוחה לבטני, רגלייך כרוכות סביבי
ריצוד של תנועות עדינות,
הבזקים של נשיקות חטופות
מפוזרות על קטיפת העור שלך
העונג שאת לי ואני לך
יותר ממילים של פייטנים
זקור כולי, נפוח ודואב אלייך,
יד מרפרפת, מרחפת ללא מזור,
גם הסוף אינו סוף, זה ממשיך
כאב הכמיהה רק מתגבר
והלבד מהדהד בחלל ריק.
קל לחוש, כפי שהייתי אז נעוץ בך כולי,
שדייך גבעות רכות לחזי, בטנך החמה
שטוחה לבטני, רגלייך כרוכות סביבי
(שיר של 150 מילים, כולל הכותרת, לא משתתף בתחרות הפנטזיות)