זהו זה... אהבות

מאסתי בחדשות, אני רוצה חדשות טובות ורק טובות.  למה לא ייקחו על עצמן רשתות הטלוויזיה לתת שעה יומית של חדשות טובות, לאנשים כמותי, אנשים שקצה נפשם בדם ואלימות, מאסו בשחיתות ורוצים להטמין את הראש בחול החמים של האשליות.  עם הרוע אני שוחה ביום יום ועכשיו אני רוצה עשר דקות של משהו אחר.

אולי ההנחה שרע זה טוב וחטא מוכר, זו הנחה נכונה אבל אני בטוח שיהיו אנשים שירצו לשמוע סיפורים טובים, משמחים, לא אלימים.  סיפורים על הצלחות, אהבות וחלומות מוגשמים.  אולי לא יספיקו הלקוחות לשעה יומית, אולי לחצי שעה, אולי רק לעשר דקות של אידיליה, אי של שלווה בים הצרות התמידי.

תוכנית שכזו שתצליח ותגרוף קהל אוהדים מתעצם, תביא תוכניות נוספות ואולי עם הזמן יתהפך העולם ורק בשעה 12 בלילה יהיו עשר דקות של חדשות רעות, מה שגם ישנה את הגישה, ישנה את התמונה ויחליף את סדר העדיפויות.

אולי פעם אנשים יעברו ממלחמות לאהבות, הרי זה כל כך יותר טוב.

(פנטזיה של 150 מילים, לא משתתפת בתחרות הפנטזיות)