ארבעה חברים שנפגשים לעיתים לפגישות ארוכות של אוכל, יין וסתם דיבורים.
אחד מהם מלא, אחד גבוה, אחד עשיר ואחד כזה שמעריך ואוהב בחורות, זהו זה.
יום מפגש של חברים לא כל כך צעירים, יום קיץ חם ונעים שהחל כרגיל אבל...
נפגשו בבריכה אחת במרכז, ישבו ודיברו וצחקו לא רק על עצמם והמדינה שלהם
העבירו זמנם בנעימים, קצת שוחים, קצת מסתכלים בצמחיה הירוקה סביב
ודנו בנושאים ממש ממש חשובים, כמו היכן לאכול צהרים באותו יום חמים.
היות והזמנים הם זמנים שלאחר מלחמה ארוכה והחברים שלנו ממש גיבורים
הם הצפינו ממקום מושבם הרגיל להיכל הבשרים בגליל התחתון, מסעדת לימוזין.
נסיעה נעימה עברה עליהם, מושבים רכים, שיחה וחום שהובס בידי מזגן פעיל.
המלצריות הצעירות שקיבלו את פניהם הציגו גם ישבנים משובחים ועסיסיים
לזה שאוהב בחורות, ויחס מנומס להפליא לאלו שדווקא רצו רק בשירות
היין היה מעולה, התפריט מוכר, ההזמנה ניתנה והם נחו להם מהמאמץ המוגבר.
תוך כדי שיחה מתובלת ביין הבחין הבחור שאוהב בחורות, זה שתמיד מביט סביב,
נקרא לו זאב לשם קיצור, במשפחה נאה שנכנסה והתיישבה לשולחן הסמוך
אבא גדול, שתי ילדות קטנות ואימא גבוהה, עסיסית להדהים שישבה אליו בפרופיל.
עיניים כחולות שקופות, גבות משורטטות בפנים בהירות, בלונדינית, שערות ארוכות
שלא עבר זמן רב והיא החלה לגעת בהן בקצות אצבעות חסרות מנוחה, מהירות
לבדוק, לתקן, לשפר תוך כדי מבט חטוף בזאב שלא הפסיק להסתכל מוקסם כולו.
היא התכופפה מעט קדימה, מדגישה מחשוף שדגם שד כל כך יפה ניבט אליו
השד קינן בחזייה שהייתה אולי מעט גדולה והקימור העליון של השד, מתוק ובהיר
גבעת עור קטיפה, שבתה את ליבו והקסימה את עינו, אוח.. היא הייתה כל כך אישה.
אין ספק, משהו כאן קרה, מין ברק בלתי נראה שסנוור רק את השניים והותיר אחריו
שני לבבות הולמים בחוזקה, מבטים חטופים וכיסאות שפתאום הפכו לא כל כך נוחים
זאב הביט בעיניה וחייך אליה חיוך אחד קטן שחזר אליו, מהוסס מעט, אך כה חם.
פעימות הלב התעצמו, כל מה שקורה סביב, השיחות עם החברים, האוכל השתייה
פתאום לא היו קיימים בשבילו הוא רק חשב עליה, הוא רק רצה שלא לאבד אותה.
גם היא התרגשה, לא ידעה מה יקרה, רק חשבה כמה הוא יפה, כמה מבטו מעורר.
עוד שעה עברה, הוא חושב איך יפתה אותה לעזוב את בעלה, רק לשנייה לדבר איתה
לומר לה שהוא מוטרף, רוצה לחבק אותה, לצלול בעיניה, ללטף שפתיה בשפתיו,
לחלץ את שדיה מקן החזייה, לחפון אותם, להרגיש את שדיה היפים נלחצים אליו.
היא סיימה לאכול והתרווחה בכיסא, שולחת לו מבט חטוף, מודעת לגופה המלא, היפה
ואז הבנות שלה הקימו אותה והן הלכו. הוא ספר עד חמש ועקב אחריה, ליבו הולם
"קיוויתי שתלכי לכאן לבד" אמר לה והיא פנתה לעברו מופתעת, הביטה בו וחייכה.
"שמי זאב", "שמי טליה", הוא הושיט כף יד חמה שהיא בה אחזה, הברק שוב מכה.
כף ידה חמה ועיניה הביטו בו ללא חשש, ללא מבוכה רק חיוך מתוק של הזמנה
וילדה קטנה שמשכה בחולצה וצלצלה בקול פעמונים לתשומת לב האם שבו מביטה.
"מה דעתך לתת לי את מספר הטלפון שלך?" שאל ועיניו מבעירות כל היסוס לעשן
"אני לא רוצה לאבד אותך" אמר בקול שקט, שחדר אותה עד עמקי נשמתה.
היא נתנה לו את המספר והוא חיכה שתחזור לבעלה, ליבו עוד הולם בקצב מטורף.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
