אני פשוט המום...
היום נתגלה לי משהו כל כך מפתיע, כל כך מדהים ועוד למרבה החרפה זה היה מולי, כל הזמן ממש מולי, בקצה אצבעותיי, זועק חרישית. בשיחת טלפון שמקורה בטעות (ואולי טעות מכוונת, תת הכרה מתקנת), למדתי עובדה חדשה, שהאירה לי אירועים ונפשות באור חדש ומיוחד.
קשה לפרט, אבל למי לא קרתה תקלה איומה בתקשורת מהזן שהורס אנשים, מחבל ברגשות, מעוות זיכרונות ופוגע אנושות. וכשזה קורה עם אדם יקר, אדם שחשבתי שנמצא מעל התקשורת בקווים הרגילים, הזעזוע עוד יותר גדול ומכביד.
ואני הולך אחורה, מנסה להיזכר, קורא ועובר על רגשות מונחים כעל שולחן הניתוחים, דם לב פעור ואני בברכיים כושלות רואה עכשיו את מה שהיה מולי ואצלי כל הזמן ואני חשבתי למשהו אחר.
בהתחלה חשבתי שזה מישהו מהעבר אך מישהו אחר. ניסיתי להתעלם והגבתי במשורה, עד שהסקתי שזה לא זה... ואז חשבתי שזה מישהו שונה – זר שנפגע בסיפור דומה, ומתנכל לי כדגם מייצג של עוולות העולם. ועכשיו האמת נפגעה ולא טרחה להציג את עצמה ואני פשוט הלכתי, לא הגבתי, נסתי.
והסיפור שלא ראיתי, החתלתול שלא ליטפתי הפך לנמר בזכות עצמו, טיגריס מרשים בהדרו. עדת מעריצים מביטה בהתפעלות איך הוא מתרגל את עוצמתו רכותו. ואף הוא עצמו, כמו מתפלא מכוחו, המתגלה לאיטו, שולח כפה מותח זרועו, לפעמים בנקישה שולף ציפורניים כל כך חדות.
ואצלי החיים ממשיכים, זיכרונות מנותקים פולשים מידי פעם, מרעימים ונעלמים..