סליחות ויום כיפור לא מדברים אליי. אני לא מחכה לתאריך מסוים בשנה, אם פגעתי אני לא מתבייש להתנצל ולבקש סליחה. לפעמים בחצי קול, לפעמים ברמיזה אבל אני לא מחכה יותר לראש השנה או ליום כיפור שעוקב ובא. חשבתי לי כבר לפני שנים הרבה האם מורסת הפגיעה המציקה במשך שנה תמימה באמת מתרפאת עם סליחה אחת קטנה. שמא עדיף, לנקות וּלְחָטֵא מיד כך שלא תישאר צלקת, לא ייווצר נמק או אף חלילה כריתה. מעט אדמומיות ולאחר זמן מה לא יהיה לה זכר, לפגיעה. יום כיפור וסליחה, ממש לא אומרים לי מאומה.
גם אלו המגדירים עצמם אנשי אמונה, נזהרים בקלה כבחמורה אזי איך זה שהם בכלל צריכים לבקש סליחה. אם זה בין אדם לאדם הרי הם מקיימים את המצווה ולכן פשוט לא תיתכן פגיעה. ובכל זאת, במידה ובטעות כן הייתה.. הרי בטח התנצלו מיד ולא חיכו דקה (הלא כן?). והפגיעה הנעלה מכולן הפגיעה באלוה, הרי שעם כוונה נקייה וטהורה אין בקשת הסליחה נחוצה ועל אחת כמה וכמה אם הכוונה אינה טהורה שכן סביר להניח שאפילו הוא או היא למעלה, יראו מבעד למעטה הסליחה המעושה.
תשאלו ומה לגבי אלו שנפגעו מבלי שנדע, מטעות במעשה או בהבנה. טעויות של תקשורת מקובלות למדיי ואף גרמו ליותר ממלחמה אחת גדולה. מה הדין לגבי טעויות שכאלו האם להתעלם מהן או שמא אפשר אחרת, אולי אותן אפשר יהיה לרפא עם סליחות ותחנונים של ילד. איני יודע, אך אקרא לאבולוציה ידידתי לעזרה, אולי הנפגעים הכרוניים דוגמת ההוא מבית שאן דינם להיכחד, לא להעמיס יותר משברים על גבה של אומה. אלו שלא מבינים וחוזרים ונפגעים על לא עוול בכפנו, אולי הם פשוט יפגעו וישברו לרסיסים ואם אותם לא נעודד בבקשות סליחה ומחילה חוזרות, את סבלנותנו יפסיקו להעמיד במבחנים או כפרות.
יש גם מצבים משונים שבהם הנפגעים והפוגעים מתערבבים ומבלבלים את התקנות והחוקים. יש מצבים בהם הנפגע מייחל לפוגע שאותו מייסר, אם בשוט או באמירה אכזרית במיוחד. זה מצידו אוהב לשלוט ולמעשה הוא עושה את דברו של הצד הנפגע, לכאורה, שמקבל בברכה את קיטונות הבוז וההשפלה. האם גם כאן יש צורך בבקשת סליחה? האם לא יפגע עוד יותר הצד "הסובל" אם פתאום יהפוך עורו זה "השולט" יתנצל ויבכה ויכה על חטא.
ואחרון אחרון חביב הם אלו הדורשים פגיעה, אלו שלהעליב או לדכא אותו (או אותה) עושה לנו להרגיש כל כך טוב שסליחה כאן, תהיה בנו פגיעה גדולה. מה לעשות, אלו אנשים שפשוט דורשים דריסה ולבזות אותם זו מצווה גדולה, לא להם הסליחה, אותם יש להמשיך ולדכא ללא מנוחה. אם זה עמיר או קצב שטוחן אישה, כזה יש לרמוס ללא היסוס או שאלה וכמובן שאסור בתכלית האיסור מכזה.. אפילו לחשוב על בקשת סליחה.
בקיצור ולעצם העניין אין אני מחזיק מיום כיפור או מבקשות הסליחה, עדיף להימנע מפגיעה מלכתחילה וכך לחסוך פציעות, כִּיסוּיֵי ישבן ובקשות מחילה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
