זהו זה... אהבות

באחת התגובות, מישהו שאל אותי למה התכוונתי כשכתבתי: "הנסיעות בנתיבים מטורפים ברחבי ישראבלוג, עונות על שאלות ומבהירות לי דברים"

בחיי היום-יום של מרבית האנשים חוג המכירים הוא קבוע וישן, אין חשיפה גדולה לאנשים חדשים ובטח שלא לרגשות, התלבטויות ושאלות של זרים מכל גווני החיים.  ביום שנכנסתי לישרא, נחשפתי במכה לעושר עצום של דמויות, של אירועים, רגשות ולבטים, התנסויות חדשות לי ולכותבים והשפע פשוט המם אותי.  אני מזכיר לעצמי כל הזמן שאלו אנשים אמיתיים, שחיים לידי ואולי אני אפילו פוגש חלק מהם בשגרת חיי.

הפתיחות שאנשים מגלים אם זה בגלל צורך עמוק לחלוק או שפשוט האנונימיות נותנת לנו כוח, או שאיני יודע מה התשובה אבל אני קורא, כותב ומרגיש כל כך בחיים כמעט כמו אני חיי בתוך ספר מרתק שמשתנה ומשתפר כל הזמן.  ועם הזמן, בכל זאת יש התכנסות לכוונים עדיפים, בהם נפגשים מכירים ישנים וחדשים ושוב נוצרות להן קבוצות אבל הן דינאמיות מאד ויצירתיות.

Surfing the blog זו חוויה מדהימה, מלמדת ומשכילה.  אני מגלה "נתיבים חדשים" - נתיבי חיים אחרים ושונים מזה שלי או אלו שהכרתי עד היום, אני נחשף לגילים שונים, לגברים /, נשים, אמהות / אבות, מתחתנים / מתגרשים, מתבגרים / מזדקנים (פחות), הומואים / לסביות, Sado / Mazo, ובקיצור הפכתי לתייר בארצי שלי, והכל אמיתי עד שזה מדהים, ואני מגיב ומתקשר ומתחבר וכל כך נהנה, אני מכור גאה!