זהו זה... אהבות

חלום שחלמתי

אשתו של השגריר, הייתה שרועה על הספה הרומית הענקית, החברה הייתה בינינו ראשה לכיוון ההפוך, אך כולנו קרובים מאוד מדברים בטונים כבושים ושקטים.  בעלה, השגריר, שתה ברצינות והתמדה של אלכוהוליסט וותיק בחלקו השני של החדר הענק, מופרד מאיתנו בפרגוד קטיפה כבד, שכמעט וחצה את החדר, אניציו מוזהבים, כבדים נוגעים ברצפה.  נברשת ענקית סיפקה תאורה עמומה, ורחש השיחות מסביב, הילך אווירה כבושה על מעט הסובבים. 

השיחה בין שלושתנו הייתה מאוד אינטימית וחושנית, כמעט לחישות, יותר מששמעתי את המילים חשתי את הבל נשימתן על פניי והרגשתי את מחשבותיהן, והן את שלי.  פניה של החברה היו לימיני, ואשת השגריר ממש מולי.  היה מתח מיני באוויר, כמעט כמו מושק של תשוקה, ראיתי את עיניה של אשת השגריר ענקיות, בוהות בנקודה כלשהי משמאל לראשי, החברה שלחה את ידה לאחוז בידי, אך אני שלחתי אצבע למחשופה של אשת השגריר, והיא נטלה את ידה של האישה.

עפעפיה של אשת השגריר נרעדו, איני יודע אם אצבעי המגששת דרכה אל חזיית התחרה הרפויה מעט, או מידה של החברה.  חולצה לבנה יקרה בפשטותה, כפתורי שנהב שפתחתי לאיטי, חושף את חזה, נעלמה החזיה, שדיה קטנות, כל כך מעוצבות כשדי נערה, ואני רוכן קדימה ולוקח פטמה קטנה זקורה בין שפתי, מרגיש אותה רוטטת, פטמתה מתקשה, כל כך וורודה באור הקלוש.  אנחה נמלטת מפיה ואני מפנה פניי מעלה לנשיקה. 

הרגשתי שפתיים עוטפות את אברי, החברה...