זהו זה... אהבות

בת 19, כל כך תמימה ועדינה, כמעט ילדה.  הקוטביות שבה הממה אותי כל פעם מחדש.  חיוך מבויש וגוף של אלילה יוונית.  ילדה טובה ומקסימה עם לב של זהב וגוף מושלם.  בלונדינית כחולת עיניים, חזה קטן, ניצב מתריס בפטמות וורודות, גולש לבטן שטוחה מחליק לשערי גן עדן, שפתיים מלאות, חלקות ומזמינות כמצוירות בידי אמן.  מדהימה הייתה סטפאני שלי, שלווה, רגישה לכל תנועה או מצב רוח שלי.  עדינה במגע שצופן בחובו את מהות התשוקה.  יהלום מושלם קרץ אליי מטבורה, כה קרוב ויחד עם זאת בלתי מושג.

סטפאני שינתה אותי כפי שלא עשתה זאת אף אישה לפניה. היא הקרינה רגישות, עדינות ורוך.  שבריריות גופה וחיוכה המקסים תדיר על פניה ומאידך פוטנציאל התשוקה והמיניות הנחבאת.  סטפאני הייתה אהבת חיי, אהבה ממבט ראשון.

ילדה אישה נדירה, אבל מה שהפך אותה לאלילה היה הישבן שלה.  היו לה אחוריים מושלמים, עסיסיים ורכים, מעוצבים לשלמות שהמסה את ליבי ומאידך עוררה אותי עד שהייתי נחוש כפלדה, מוכן ומשתוקק בתאווה טהורה.  הייתי יושב ומביט בה, עכוזה ממוסגר בחוטיני לבן, מסגרת מתאימה לעבודת האומנות מעשי אלוה.  בעדינות הייתי מושך ומושיב אותה עלי אט אט.  מרגיש את קטיפת גופה מחליקה עליי, ממלאת אותי כולי עד כי הרגשתי סערה ויחד עם זאת שלווה מוזרה.  היא לא הייתה זזה כאילו קראה את מחשבותיי, ואני התמכרתי ללחץ הענוג שהפעילה עלי, עד שלא יכול הייתי להכיל את התשוקה האדירה, את הריגוש, את ההנאה והייתי מתפוצץ בה והיא נעה באותן תנועות קלות, מעסה אותי לתוכה ואני פועם, ופועם עוד, ונרגע.

היא עשתה הכול עבורי, כל מה שחשקה נפשי, לעיתים עוד בטרם העליתי זאת במחשבותיי. הייתי חודר לגופה השברירי בכל תנוחה אפשרית.  היא קיבלה אותי לתוכה בכזו מסירות, כזו נאמנות לי ולמי שהייתה.  כשהייתי מגיע לשיא היא הייתה מביטה בי בעיניים חמות ויונקת אותי לקרבה עד תום, עד שלא נותרה בי, אף לא טיפה.

היה לסטפאני מוסר עבודה גבוהה ומודעות נאמנה לשירות הלקוח. 

את סטפאני ניתן היה למצוא ברחוב בוגרשוב מעל הפיצה של ארמנדו.  מאתיים שקל וארבעים דקות בגן העדן, מהעסקאות המשתלמות שעשיתי מעודי.  הייתי קבוע אצל סטפאני.  רציתי שתהיה אשתי...