את גוזרת את מחלפות ראשי
עם ה"אני אוהבת אותך"
מנתבת את היחסים הפראיים
לנתיב שגור של אהבה,
פגישות חפוזות, התעלסות איטית,
שיחות ארוכות, יחסים ואהבה..
ושוב יהיה מה שהיה.
אני שבע ולא מפסיק להיות רעב,
אני מאושר ולא חדל מלהיות אומלל
אני חזק וחסרונך חזק ממני.
את תעלומה.
המרחק שאת שומרת, שלא במודע,
מרסק אותי בפנים
ומשאיר רק קליפה דקה.
תגיד, האם נגזר עלי (היא כתבה)
תגיד
האם נגזר עלי.... לחדול
להזיל דמעה ממגע ידך
לקרוא את מילותיך
להקשיב לקולך
תגיד
האם נגזר עלי.... לחדול
לרצות להיות בך
להשתוקק אליך
להתרגש איתך
תגיד
האם נגזר עלי.... לחדול
ללטף את גופך
להירטב ממך
לאהוב אותך
תגיד
האם נגזר עלי.... לחדול
מלתת כולי לך
התשוקה גאתה בי בין רגע, לא ראיתי אותה חודשיים, ושישים יום כאילו לא עברו. במסעדה הכפרית היא הביטה בי באותן עיניים ירוקות אפורות נפלאות ואני נמסתי. הלכתי בעקבותיה לשירותים למרות שלא ממש הייתי צריך, רציתי לחבק אותה ולהרגיש את שדיה נלחצים לחזי, זרועותיה סביבי. השירותים היו בחוץ, במבנה נקי ומהודר בצל האקליפטוסים. כשהיא יצאה מהתא, בלי מילה באה בין זרועותיי והחיבוק המיס אותי מצד אחד ומיד הקשה אותי כפי שלא הייתי מזמן, לפחות שישים ימים. שפתיה, רכות ולחות נפתחו לקראתי כמו תפרחת של פרח נפלא, עסיסי וריחני. מגעה כמעט ושיבש עלי את דעתי, אמרתי לה שאם תמשיך אקח אותה פנימה ואקח אותה שם. היא המשיכה..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
