זהו זה... אהבות

הק"ג האחרון, הוא הממזרי ביותר.  כבר עברתי את התוספים של פסח ושל חג השבועות, טיפלתי בתוצאות הבשר בשבת והמפגש עם החברים.  שחיתי, טיילתי עם האופנים והוא עדיין איתי, נצמד לי למותניים בעקשנות טיפוסית.  אף אחד לא רואה אותו, אפילו לא בבריכה אבל אני מרגיש אותו כבר בבוקר, מתעורר ומתמתח, מפהק והיד בדרך לזין העומד קוממיות, חולפת על פני אותו ק"ג אחרון.

"זהו זה" אני מחליט "היום אני אוכל כמשורה, שותה הרבה מים ונפטר מהסיוט" וכך אני מגיע לבוקר של מחר, והכל חוזר על עצמו.  אולי בעצם הוא בדמיוני, ואולי לא..