זהו זה... אהבות

חמישה עשר עמודים של רעיונות,

תלי תילים של סיפורים חצי גמורים,

שירים פזורים, פואמות ללא חרוזים

ועוד מתאספים להם, נאגרים.

חמישה עשר עמודים של מחשבות,

רעיונות עוועים וחלומות משונים.

אני מרגיש כל כך פורה, זורע לא קוצר,

מגל מסויג, אלומות נעלמות בייאוש סוגר.

חמישה עשר עמודים של תקוות,

שנים ארוכות של שאיפות לא גמורות.

העושר הזה נחבא לא יוצא,

הכילי מדפדף, נהנה ושוב טומן.

אם הפונט היה שונה או אחר,

החמישה עשר היו לעשרים ויותר.

אני תוהה האם גם הרעיונות,

היו הופכים למחשבות גדולות.