זהו זה... אהבות

הילד הטוב שהיה, הפך לחוקר מדינות.  הוא נוסע איתי למסעות מורכבים בהם אנחנו חוצים גבולות על גבי גבולות.  הוא הליוינגסטון של הסבלנות והסובלנות שלי, מעמיד אותי במבחן מעמיק.  חוקר את הטווח, את העוצמות ואת ההתמדה, הוא בוחן אותי מחדש מידי שעה. 

ואני מתלבט, מתקפל ומתקשח לסירוגין, כל תשובה אני בוחן במסגרת ההיגיון והרגש שעמוק בפנים.  אני חושב וסופר עד עשרים, אני מפסיד ומשלם את המחיר.  ההפסד שלי הוא גם ניצחון אדיר, חינוך לביטחון, לכוח ושליטה עצמית לא רק שלי אלא גם שלו.. אליל לבבי.  וכך אנחנו מתנהלים, בריקוד של סובלנות ושליטה, בבדיקה מתמידה של גבולות, בבחינה מעמיקה של עקרונות.

אבל מה מסתתר מאחורי המאבק, מאחורי האתגר המתמיד, מה באמת הוא שורש העניין אם לא שאלה אחת פשוטה.  "האם אתה אוהב אותי אבא, האם אתה אוהב אותי מספיק, על מנת לומר לי די?"