זהו זה... אהבות

זהו זה אני נוסע לכמה ימים, קצת עבודה וטיול אופנועים בהרי האפלצ'ים.  יהיה חם ולח שם בהרים, יהיה כף, נסיעה על אופנועים מהירים, עתירי מנוע וסוסים רועשים, איחוד בין man and machine, משהו קמאי וראשוני, אולי הרגשה דומה לזו שמרגישה אישה כשגבר חרמן ורותח בוטש בה בחוזקה.

ומצד שני קצת עצוב לי, אני כבר מתגעגע לנוף האנושי, לבנות הלבושות כה נועז, אלו שיכולות ועוד יותר אלו שלא ומעיזות (אלו אהובות עלי במיוחד).  במיוחד אתגעגע למבטים הישירים והנוקבים בין אם הן בנות שמונה עשרי או שישים ושמונה (יש לי הרגשה שנשים מסתכלות על גברים בארה"ב בהיחבא, חוץ מאלו הסקסיות שבעיר הגדולה..).  מה לעשות ודעתי נחרצת  (אובייקטיבית ואחרי מחקרים ונסיעות רבות), "הנשים שלנו" אני טוען "הן היפות והמדליקות בעולם כולו"

ססססתםםםם, מתחנף למאהבת שלי ולקהל הקוראות?

לא ולא, זו האמת, הנשים כאן כל כך חושניות, סקסיות וחזקות, לפעמים טורפות לעיתים נטרפות, כמה מטריפות ויש גם מוטרפות.  ואפשר לראות זאת בבתי הקפה וברחובות, בשפת הים ובבריכות וגם כאן בישראבלוג.

אבל אני מתכוון לחזור ובגדול, לפצות את עצמי על החוסר הזמני, בחגיגה של יצרים משולחי רסן, בהתנהגות חופשית ממגבלות וחובות, ראו הוזהרתן בנות..