|
זהו זה... אהבותעם השנים, החרמנות התעדנה. אני רואה יותר יופי סביבי, חש עוד תשוקה, רצון למגע, לכיבוש חדש ולאותו זמן נפלא של אחרי - נס החיים, איחוד נשמות לשנייה. |
| 9/2007
הריח שלך משגע אותי.
הריח שלך מסחרר,
אני מנסה לפרק אותו לרכיבים
איתם אוכל להתמודד, ללא הואיל.
אני מנסה להבין איך..
הריח שלך, משכר אותי.
הריח שלך משגע.
כשאני שואף אותך,
מכניס אותך לתוכי, אני מרגיש
אולי כמו שאת מרגישה,
כשאת מכילה בתוכך, אותי.
הריח שלך מרגש.
מסוחרר ומלא במתיקות,
מעולף מְאֶד קטיפתי,
שממלא ועוטף אותי כולי.
הריח שלך מגרה אותי.
שעות אחרי..
אני נושם עמוקות וחש רמז
לחיבוק האחרון שלך,
נשיקת פרידה עד לפעם הבאה,
מזכרת שמעציבה אותי.
ואולי הריח שלך בעצם,
נמצא תמיד בתוכי,
באהבה שלי אליך, יקירתי.
הטעם שלך מגרה אותי
הטעם שלך מעורר אותי.
המתיקות, החושניות,
סחרור עדין של חושים רוויים.
סיפור ארוטי ללא מילים,
ארומה של בית ללא לבנים.
הטעם שלך משגע.
כשאני לוגם אותך,
טועם אותך לתוכי, אני מרגיש
אולי כמו שאת מרגישה,
כשאת מכילה בתוכך, אותי.
הטעם שלך מרגש.
לוחש, רוחש את הריגוש שלך,
קטיפתי ולוהט ללשון חצופה.
אני מנגן על הטעם שלך,
ירכייך, כרית לראשי.
שעות אחרי..
אני טועם קצה של אצבע,
מגשש אחרי מזכרת עדינה,
הוזה על הפגישה,
מתגעגע אליך, לטעם שלך.
ואולי הטעם שלך בעצם,
תמיד נמצא בתוכי,
באהבה שלי אליך, יקירתי.
| |
|