סיפור חיה של אישה מקסיקנית ויותר מזה סיפור של פינה בבאחה קליפורניה. מקום של ניגודים בין מזג לטיני וטרופי, תשוקות נוטפות מהאוויר וחיים ללא מעצורים, מדבר לוהט מול מים כחולים מלאי חיים. סיפורה של אישה המפלסת את דרכה משכונות העוני אל ההצלחה כפי שהיא רואה אותה ובמהלך חייה מתבוננת סביבה ורואה לעומקם של אנשים ואירועים. גיבורת הסיפור עסיסית, חריפה ומלאה תובנות כבר משחר נעוריה. אהבתי במיוחד את הקטע הבא:
"אף שלא ידעתי את זה אז,היום אני מבינה שעדינות מסוכנת יותר מאלימות, מייסרת יותר מבושה. היא עוררה בגופי הצעיר ייאוש וכמיהה שאיימו לכרסם את כולי מבפנים.
...יש גברים מבוגרים שעדיין לא עשו את החיבור. המסוכנים שבהם מנצלים את העדינות לתועלתם - אלה שמבינים את כוחה המפתה של מילת נועם וליטוף עדין שניתנים הרחק מהמיטה וכאילו בלי שום קשר אליה. הם מכירים את הכוח של לחישה ושל מגע קל שבקלים, כזה שאישה מתרוממת כדי להתקרב אליו. דבר פשוט כמו להסיר בעדינות פירור מן הפנים, להתוות את קו הלסת בעזרת גב האצבע. אולי טוב שרבים אינם מבינים את העוצמה והסקס של העדינות.
זאת החולשה שלי.
ידעתי שלא ארשה לשום טיפוס דוחה כמו אוסקר לדחוף את הנאגלס העירומות שלו אלי בסמטה מסריחה; אבל אם מישהו יעמוד לידי בשקט, יניח בקלילות כף יד פתוחה וחמה על אמצע הגב שלי וינשק אותי לאט-לאט כדי שאוכל להרגיש את השפתיים שלו על המצח הרבה זמן אחרי שהן ניתקו מעורי, אם מישהו היה מתהלך איתי בדרכים עדינות שכאלה..."
או למשל היא מהרהרת יום אחד משכבר הצליחה ושוב עמדה בפני זעזוע גדול בחייה: "ברגע שהבטן שלך מלאה, את מגלה שיש המון סוגי רעב. כל אחד יותר מסובך מהקודם"
כתבה דונה מ' גרשטן, תרגמה ללא התעלות עידית שורר בהוצאת ספריית מעריב