הרגלים קבועים
יצאתי מהמסלול בבריכה בו אני שוחה, טוב זה לא בדיוק הרגל שכן יש רק שני מסלולים 'מהירים' והלכתי לכיוון המקלחת והמלתחות. בדרך אמרתי 'שלוםמהשלומך' לשומר הקבוע, עצרתי להשתין בשירותים ושמתי לב שאני משתין באותה משתנה אז חשבתי לעצמי שהרגלים קבועים זה דבר נורא מזקין ושצריך להילחם בתופעה ולשנות, אז עברתי להשתין במשתנה שליד. יצאתי מהשירותים ונשקלתי במשקל שליד המלתחות הקבועות שלי. נכנסתי למלתחות מצד ימין, לספסל השמאלי, הנחתי את הבגדים במקום הקבוע, הורדתי את הבגד-ים הרטוב, התגלחתי מול הכיור הימני ונכנסתי להתקלח בתא ממנו רואים את החלון.
חשבתי לעצמי כמה חשוב להילחם בהרגלים הקבועים שלנו, לוודא שאנחנו עושים שינויים וכך מתגמשים. אם אנחנו מתרגלים לשינויים תדירים, אף אחד לא יכול לאיים עלינו בהזזת הגבינה שלנו או בהחלפת תיק או סתם עם המקום הרגיל שבכלל לא היה שלנו בשלושים השנים האחרונות.
בשורה עורפית
השחייה היא פעילות אידיאלית למי שאינו מעוניין באנשים, קשה לשוחח או להביט בעיני בן שיחתך, קשה להדגיש משפט בתנועת ידיים רבת משמעות ובקיצור, זו פעילות לאנשים בודדים מטבעם. אני אוהב לשחות, לבד, להקשיב לקולות המים הנחצים בתנועות ידיי ולנשימות הקצובות שממלאות את אוזניי במין צליל מנחם, אולי משהו שקשור לחזרה לרחם, או עשיית אהבה עם אישה ממש, אבל ממש רטובה ומשתוקקת. אני מרגיש שהשחייה אינה משעממת כפי שרבים טוענים אלא היא כמין מדיטציה. זמן למחשבות לרחף על פני נושאים שונים ( לרחף זו לא המילה המדויקת, אולי לצוף..) המחשבות צפות על פני האירועים הדוחקים בחיים, צפות על פני ההכרה, למין מקום של מקצב אחיד וככל שהזרועות מתעייפות כך הראש מתנקה והמחשבות נרגעות ומתארגנות. אבל שוב אני מדגיש, זו מדיטציה, זו פעילות של אדם בתוך עצמו, במים ולבדו.
לכן קשה היה לי להבין מה בדיוק עושה קבוצה גדולה של גברים ונשים ששחו אחד אחרי השנייה ושלישית אחרי הרביעי. הם שחו בבריכה החיצונית באוניברסיטה בה אני שוחה (אוניברסיטת תל-אביב, בואנה בהמונכן). מה הרעיון? להיות בודד בקבוצה? אולי הם חוששים מהבדידות והמחשבות ולכן הם מוצאים מפלט בקבוצת התמיכה לשחיינים בודדים. אני לא יודע אבל אותי זה הצחיק.
סטיות בבריכה
§ אמרתי לו שזה לא נראה טוב לשים את נעלי הסניקרס שלו על הדרגש, בכל זאת אנשים יושבים שם. הוא קפץ והתנצל במהירות "אתה צודק, מצטער" אמר, לקח את נעליו מהדרגש ותלה אותן על מתלה הבגדים...
§ ראיתי אם מוליכה עולל בעגלת תינוקות, קטן, קטן אבל רתום בחגורת בטיחות של נהג מרוצים. רציתי לשאול את האם הצעירה אם היא מתכננת ריצת אמוק מטורפת, שמפניה היא מגינה על הפעוט..
§ במלתחות, הוא נכנס לשירותים ורק שם הוא מוריד את הפאה עם הכיפה ושם כובע שחיה. הוא לא רוצה להרוס לנו את האשליה שהוא שעיר.
§ הושטתי יד ולקחתי את הסבון והשמפו שלי שנחו על הדרגש, הבחור שהתנגב לידי אמר בחרדה "זה שלי, זה שלי, שלי, שלי" התנצלתי שלקחתי את הסבון והשמפו שלו, והסברתי שללא המשקפיים לא השגחתי בטעות. היה לו קשה להירגע ואותי זה חייך.. כולה סבון ושמפו.
שבת של שלווה לרגועות שבכן ושבת סוערת למאותגרות,
הנץ (שהולך לקרוע את ההרים עם האופנוע שלו...)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
