דם הנשמה הוא התקווה
התקווה למשהו אחר ונפלא
הגעגוע למה שעוד לא היה
הרצון לנפץ חומות שגרה.
אויר הנשמה היא התקווה
התקווה לחרוג ממגבלות
לעופף בכנפי חלומות
להרחיב חזה, לשאוף לפסגות.
החיים עצמם הם התקווה
התקווה לעוד שנתיים או שנה
לחבק את מי שאהבתי כל כך
ולראות גם אותם מלאי תקווה.
ללא תקווה אין אנו חיים
שועטים בתלמים ריקים
ניפול, ירמסו אותנו אחרים
הולכים וחוזרים ולא מקווים
חיוך מוסתר של אישה
תינוק שמניף יד בברכה
שמש מציצה לדקה חטופה
ושוב אנחנו טעוני תקווה
דם ואויר הנשמה, עצם החיים
לא שווים אגורה שחוקה
אם אין אנו מקווים,
חולמים על דברים טובים.
כששלחתי את השיר למי שחשבתי שהשיר מתאים.. קיבלתי את הקטע הבא חזרה וקראתי בחיוך. אהבתי את הסיפור הקטן עם מוסר ההשכל שבו וחשבתי לי לתומי, האם מי מכם יכול לנחש אם את הקטע הבא, שלחה לי אישה או שמא היה זה גבר? כמובן שאני מצפה לקבל תשובות מנומקות. לפותר נכון חיוך ולפותרת נכונה חיבוק ונשיקה (שוויון זכויות?! הצחקתם אותי..)
אישה שמאסה בחייה יצאה מביתה כשבדעתה לקפוץ מהצוק אל מותה. משיצאה, ראתה שלושה זקנים עטורי זקן לבן ארוך יושבים בחצר ביתה. הם לא היו מוכרים לה ולכן אמרה להם :
" אינני חושבת שאני מכירה אתכם, מה מעשיכם כאן?".
אחד מהם השיב ששמו 'תקווה', ובהצביעו לעבר השניים האחרים, המשיך: זה 'הצלחה' וזה 'אהבה'.
"נשלחנו לעזור לך" אמר והוסיף " עתה עלייך להחליט את מי את רוצה בחייך, תוכלי לבחור רק באחד מאיתנו".
האישה התלבטה מאוד. אם תבחר בתקווה זו תיתן לה טעם לחיות, אם תבחר בהצלחה היא תצליח בכל מעשיה, אם תבחר באהבה לא מובטחים לה הדברים האחרים אך לפחות ליבה יהיה מאושר. לאחר מחשבה הזמינה האישה את 'אהבה' להיכנס לביתה. השניים האחרים קמו ובאו בעקבותיה. משתוממת אמרה האישה:
"אמרתם שאוכל להכניס לביתי רק אחד מכם. בחרתי באהבה, הכיצד זה שגם אתם נכנסים?"
השיבו הזקנים:
"אם היית מזמינה את תקווה או את הצלחה, השניים האחרים היו נשארים בחוץ, אך במקום שנמצאת אהבה יש גם תקווה וגם הצלחה !".