זהו זה... אהבות

נו, אז אני במיאמי לחופשה/עבודה כשזו השנייה כבר הסתיימה ועכשיו נשאר לי למצות את ההנאה ממקום זר ומוכר.  מוכר שהרי גרתי כאן פעם שנה וחצי וזר כי מיאמי גדלה בטירוף ואני מתקשה להכיר נקודה מסוימת או סביבה ישנה.  אתמול החלטתי לנסוע ל- Florida Keys, חשבתי שבמקומות הרגועים הללו אולי השינוי יהיה פחות מוחשי, אולי אצליח להרגיש בבית או לפחות משהו מוכר.

לא ארחיב על הנסיעה, גשר באמצע הים המחבר איים קטנים טבולים בירק, ים הטורקיז שסביב, כביש קסום אל עולם של חלום שלא השתנה לבד מעוד כמה בתים יפים.  מה שכן אזכור מהנסיעה הזו היא ארוחת הערב שאכלתי במסעדה קטנה, בה כל השולחנות היו מוזמנים, אבל על הבר ישבתי מול דייב, שבטח כבר היה באזמרלדה קיי כשהמקום נברא, משרת את האורחים ומוזג משקאות יצירתיים.  לאחר עיון בתפריט החלטתי ללכת על משהו ארוטי, חושני, אבל למה להקדים את הסיפור, אתאר לכם את הארוחה ואתם תשפטו עד כמה זה היה מדהים.  

ראשית המקום.  קטן, נושק לאוקיינוס בינות דקלים עתיקים וצמחיית מאנגרוב צפופה מימין.  מרוהט ברהיטים כבדים, ספון עצים כמו שהיו בונים פעם, כמעט ואפשר להרגיש את המלח באוויר אך המקום היה קריר והרבה פחות לח מכפי שהיה בחוץ.  הבר לא היה גדול במיוחד, אי של דלפקים בצידה של המסעדה עם כוסות יין בצורות שונות בוהקות למעלה ושורת בקבוקים צנועה אך איכותית למטה על המדף.

אבל אני מתברבר במקום לתאר את הארוחה שהייתה.  זו הייתה פשוטה להפליא.  חצי תריסר צדפות שציירתי עליהן נקודת רוטב אדמדם של שום וטיפת לימון.  ציירת והחלקתי אותן לגרוני, כאילו בלעתי את האוקיינוס כולו והפכתי לחלק ממנו או הוא, הכיל אותי.  הטעם היה של גן עדן ימי, עדין ומרומז, פראי וחלקלק אוף, אם היא הייתה מוגשת על קרח, זה בטח היה טעמה.

למנה השנייה הזמנתי חצי ליברה של שרימפסים מבושלים בקליפתם, לקלף ולאכול בידיים.  בראשון עדיין לא הייתי מיומן ומעט רוטב חם נזל על הדלפק.  באומץ אחזתי ברגליים, שברתי אותן והורדתי את הקליפה הקשה של שריון הגוף עד שהבשר הוורדרד נחשף, מנומר בנקודות שחרחרות, חם וטעים פצחתי אותו בפי.  לאט לאט רכשתי את המיומנות וקילפתי אותם בחדווה, לועס אותם, מגרגר בהנאה מכל ביס, הרטיבות מכסה את שפתיי וכפות ידיי, החום ההביל שעלה מהצלחת משכר אותי ורק העצב מלא את ליבי משראיתי את הצלחת מתרוקנת ומצד שני ערימה הקליפות גדלה והולכת.

איזו ארוחה מדהימה חשבתי לעצמי, חבל רק שהיא לא איתה, כי לאחר כזו ארוחה הייתי רוצה אותה כקינוח, אותה איתי במיטה.