זהו זה... אהבות

כאן, בניגוד לחום וללחות בארץ ואצלך..  מזג האוויר סתווי, קריר, העלים אוטוטו מחליפים צבעים ונושרים.  ימים ספורים של שמש והאוויר קריר וצלול, נקי ועטוף שלל ריחות מדהימים.  מעט חרקים יחסית לקיץ סקנדינבי וציורי העננים בשמיים הכחולים שווים ליצירות בנות אלמוות של טובי האמנים.  הכל עדיין ירוק כל כך סביב אבל ירוק בוגר, סואן ומגוון, לא ירוק של בוסר האביב.

בית הקיץ כאן הוא מוסד מוכר ונפוץ, מין מחנאות סקנדינבית, צריף עם חימום אח ועצים, ללא חשמל לפעמים מים זורמים לא תמיד.  בדרך כלל במקומות מבודדים וליד מים, אם זה חוף הים הבלטי או ליד אחד מאלפי האגמים המנקדים את הארץ הזו.  סביבה מיוערת ורק שדה או שניים של תבואה, תפוחי אדמה או אספסת, מפריעים את שלוות יערות האשוחים והלבנה.  מקום שהיה כך מאז נוצר העולם ואולי יתמזל מזלנו ויישאר כך עוד כמה שנים.  אוושת עצי הלבנה, קול נקישות עלי עצי הצפצפה ולחש האורנים יוצרים מוסיקה של אווירה מיוחדת, מעט עצובה אבל כל כך חודרת ומבריאה.  אני יוצא ושואף את האוויר הזה, מרחיב את הראות והראש מתרוקן מכל ההמולה, רק שקט ושלווה והכל פתאום צלול וברור, לשנייה..

אני מתגעגע לגוף היפה שלך, רוצה כבר להתחבר אליך, להיות בך בכל תנוחה אפשרית, רוצה לשמוע את נשימותייך נעתקות ומתחדדות, את שירי תאוותך, את אנקות התשוקה שלך ואיך את עוצרת את נשימתך.  אני רוצה להישען עליך במלוא כוחי ולחדור אותך עד כי אכניע את הרחם שלך עם כלי הזין שלי.  אני רוצה לראות את אגלי הטל בערוותך ואולי להרגיש שוב את האווירה החודרת והבריאה גם איתך..