עלינו לסירה, לא ארוכה בנויה מעץ כאשר כל לוח לאורכה צבוע בצבע אחר, תאווה לעיניים שלל הצבעים, המים השקופים והשמיים בכחול בלתי אפשרי. רוחות הבוקר הקלות וההפלגה בכיוון דרום מערב, הקלו על תנועת הסירה, שהייתה מערסלת אותי לשינה אלמלא הייתי כל כך טעון, דרוך ומלא תשוקה.
לא ראיתי אותה שנתיים שלוש, בהן היא השתנתה, קשה היה לי לשים את האצבע על השינוי, בפניה טיפה של הרמוניה, של שלווה, בעיניה מרצדים סימני צחוק, קצת סמוקה מהמפגש המחודש ומהמשימה שנטלה על עצמה. בגופה נהניתי להבחין בהתעגלות קלה במקומות שהיו אוסף זוויות, ואותם שדיים נרמזים במחשוף עמוק, שזוף כולו, לא ראיתי שום קו לבן. העברתי אצבע על רגלה, מותיר אחרי שריטה קלילה לבנה על העור השזוף ומעלה בה רעידונת קלה כמעט ולא מורגשת. היא אחזה בידי ואמרה
- אני כל כך מאושרת שבאת, כל הזמן חשבתי עד כמה המקום הזה הוא אתה.
- אפשר לקבל, נשיקה, קצת יותר, נשיקה, פרטים חמדתי.
- לא, אתה תראה. נשיקה ארוכה ארוכה,
- משהו, רמז קטן, קצה של משפט, נשיקה עוד יותר ארוכה..
כאן כבר הגענו למצב שבו תקשורת מילולית הייתה בלתי אפשרית, ההגאי היה מאחורינו, ואנחנו מתנשקים עמוקות, את אותן נשיקות מונעות חמצן, מסחררות, כך שלא הרגשתי בעיה לחקור את גופה, והיא את שלי, בדיסקרטיות כמובן.. היא הייתה כל כך רטובה, החדרתי אצבע ועוד אחת, מרגיש את אגנה נע בתנועות סיבוביות, לוחצת דגדגן נפוח אל כף ידי. הרגשתי כל כך מגורה, שכאשר היא שיחררה אותי ממאסר המכנסיים הייתי בטוח שאני כבר ממתיר עליה וגומר, למזלי, שנים של תרגול אפשרו לי לעצור ולמשוך את התענוג קצת יותר. העפתי מבט אחורה, וההגאי, מקומי שחום בבגדים דהויים, פנים שזופות ושוחקות מתחת לכובע רחב תיתורה סימן לי להמשיך בענייניי, המשכתי. היא כבר גמרה, נאנחת ונרעדת ונלחצת אליי, ועדיין שומרת על רמת ריגוש גבוהה, ועכשיו האורגזמות המשיכו ובאו בסדרה, נחלשות מתמתנות אך מהנות אותה. ולאט היא רוכה ולקחה אותי עמוק לתוכה, שערה מתפזר ועוטה את מותני מדגדג ונע עם כל תנועה שהיא עושה, מוסתרת תחת שערה העבות. טאנטרה, גמרתי כך שנשארתי עומד, ופיה ממשיך לענג אותי.. נרדמנו מחובקים מתחת לשמש הטרופית, תנועות הסירה, הסיפוק והשלווה.
השינוי בצליל המנוע העיר אותי (ספן ותיק) ואכן התקרבנו לאי קטן, כמו הר קטן הבוקע מהים, מכוסה צמחיה טרופית עבותה עטור בטבעת של ריף אלמוגים עם כניסה קטנה שאפשרה לנו להגיע לחוף. לא היה כאן מזח אלה חוף צר, לא ארוך, מוצל בדקלים ועצי קוקוס, מנומר בכתמי צבע ססגוניים של מעט בדים הפרוסים פה ושם. עזרנו להגאי למשוך את הסירה במעלה החוף ובעוד אני מתבונן סביבי, הוא נעלם עם התרמיל שלי. על החוף ראיתי שלושה אנשים, משתזפים עירומים, מנופפים לנו לשלום, שני גברים ואישה בשנות השלושים ובמצב לא רע.
מדלן צעקה להם ברכת שלום, ומשכה אותי אל מול חומת העצים שכמו נבקעה מולנו חושפת שביל צר. הלכתי בעקבותיה פשוט מוקסם מהיופי של האי, כולו טבעי ופרוע, מוצף פרחים וריחות משגעים, עלינו מעט במעלה ההר לרחבה צרה שהכילה שני בונגלו והמשכנו בשביל אחר. תנועה משמאלי משכה את תשומת ליבי ונדהמתי לראות זוג עומד ליד אחד העצים, הוא עירום כולו חוץ מכובע צהוב לראשו ולכתפיה בד מהשקופים שראיתי בימי חלדי. הוא בתוכה, היא כורכת רגל סביב מותנו והם נעים בתנועות קטנות, שדיה מתנודדים קלות, גופה זורם לאורך גופו ושניהם מברכים אותנו לשלום כאילו היו באמצע טקס שתיית התה של אחר הצהריים.
המשכנו לרחבה אחרת, עוד בונגלו שאליו מדלן משכה, ודחפה אותי הישר למיטה, הסירה את שארית בגדינו בחופזה, התיישבה עלי והחלה לנוע כאילו אנחנו עדיין בסירה.. ואני התאפקתי? לא ולא, בשנייה גמרתי כמו שלא גמרתי כבר זמן רב. היא רכנה אלי בחיוך של חיבה עמוקה, נשכבה לאורכי, מנשקת אותי ולאט לאט החליקה לצידי ונרדמנו שוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
