בכל הארצות הסקנדינביות ואת זה כל אחד יודע, יש קיץ נעים וחורף קר במיוחד. ארץ סקנדינבית אחת היא מיוחדת במינה כי בחלקה הצפוני גר סנטה קלאוס וזה מידע חשוב לכל משפחה נוצרית עם ילדים מתחת לגיל 5, או יותר אם הם תמימים במיוחד. ישנם עוד דברים מיוחדים לאותה ארץ סקנדינבית שאינם ידועים כמו המידע שהוזכר קודם. למשל, מי יודע על כדורגל בוץ, שבו משחקים אנשים לכאורה נורמאליים לחלוטין משחק ידוע בכל העולם, משחק לא מסובך במיוחד בו שתי קבוצות מחוסרות תקציב לשני כדורים, נאבקות על העברת הכדור האחד שיש להם, סידרה של ייסורים. אלא שבגרסה המקומית, כפי שאפשר לנחש, כל הסיפור כולו מתרחש לא על כר דשא מטופח היטב אלא על שטח מלא בוץ שהמארגנים משקים עוד יותר שחס וחלילה לא תתייבש הקרקע ויהיה קל לשחקנים המתבוססים אחרי הכדור שקועים במדמינה עד ברכיהם.
בימים אלו, זמן שלהי האולימפיאדה יש מקצוע ספורט חשוב שממקומיים מתמחים בו. איני מבין מדוע לא הפך הענף לענף ספורט אולימפי אבל אני מניח שזה עניין קרוב. מרוץ העקבים הוא ספורט קשה במיוחד, קשה לאין ערוך יותר מהדיקטלון או ריצת מכשולים פשוטה שכן כאן לא רק שמדובר בעקבים גבוהים אלא גם במסלול עירוני מלא מהמורות. ענף ספורט זה אהוב עליי במיוחד, והוא מורכב למדיי. נשים יפות על עקבים גבוהים, לבושות בבגדים שאינם עתירי בד (זכר לתקופות הקשות בהן היה מחסור חמור באריגים) רצות לאורך מסלול. העקבים יוצרים אפקט שעושה משהו מיוחד במינו לתנועת אברים שונים בפיזיולוגיה הנשית. תנועות שיש בהן מהמיוחד והמגרה. איני הסוטה היחידי שחושב כך היות והיו עוד כמה גברים סביב, מביטים בהערצה באתלטיות הנפלאות הללו, שוברות כל שיא יכולת אנושי אפשרי.
היות ואזרחי ארץ סקנדינבית זו חיים את מרבית חייהם בחושך, הם קשורים מאוד לנשותיהם. אצנים מקומיים שרצו להתאמן לא יכלו לשאת את הפרידה מהנשים שלהם ולכן רבים מהם לקחו אותם לאימונים. אך יותר מאשר החושך, אל לנו לשכוח את הקור השורר במחוזות אלו ואחרי שכמה נשים פשוט קפאו למוות בעת שהבעלים התאמנו להנאתם, החליטו הבעלים שהדרך היחידה לשמור על חומן של הנשים, דבר מבורך בפני עצמו, הוא לקחת אותן עימם. כך נולד ענף ספורט חדש והוא תחרות ריצה של בעלים הנושאים על גבם את נשותיהם. תחרות מעניינת מאוד ובמיוחד מעניין תפריט האימונים של הזוגות. אני מניח שאם הבעל מבשל, האישה לא תאכל יותר מאשר אבק דורה ומים מזוקקים (לחסוך את משקל המינרלים) ואם האישה מבשלת, קרוב לוודאי שיהיה בתפריט תפו"א ודגי סלומון טריים אבל זה ממש לא ניחוש שכן זה מה שמרבית הסקנדינבים, במילא אוכלים כל הזמן.
מצאתי את עצמי שייך למיעוט כמעט ומבוטל, אני אחד מ-2% הבלוגרים מעל גיל 39 בישראבלוג. אני לא יודע אם לעלוז או לבכות... אבל מה שמשונה הוא שרוב מי שאני מכיר בישרא, שייך לאותו מיעוט גם כן, אלוהים יודע מה זה אומר.