אני לא זוכר על מה חלמתי, אבל התעוררתי בחיוך טיפשי על פני ובבטן הומייה, רעב כפי שלא הייתי מזמן. מדלן עדיין ישנה, רגלה וזרועה כרוכות סביבי באותה אחיזה מוכרת ואהובה, נשפתי קלות על עיניה וחיכיתי שתקיץ אף היא. "מה צריך לעשות על מנת לקבל כאן אוכל?" שאלתי אותה. היא חייכה, הושיטה יד לשידה הסמוכה פתחה אותה ושלפה סלסלת פירות עמוסה. "זה לא יספיק לי להרבה זמן" אמרתי ונעצתי שיניים במנגו עסיסי, "אופס, סליחה" זה טפטף עליה, "אל תדאג, אני אנקה את זה" אמר מישהו שבאותו רגע נכנס, עירום, ומגש אוכל מלא פירות-ים וסלטים מכסה את החלק האסטרטגי שלו. חשבתי להתכסות אבל לא היה במה ולא נראה היה לי שמדלן נבוכה כך שזרמתי עם המצב. ואכן הוא ניקה.. בלשונו, ומדלן רטטה ולקחה את המגש ממנו. הוא התיישב לידנו והצטרף לסעודת המלכים.
- "ברוך הבא לאי התענוגות", אמר לי, "שמי כביר".
- "מממ.. כך זה נראה", אמרתי והתכוונתי לכל מילה
- "לכאן מגיעים מעט אנשים", המשיך ואמר, "אבל אלו שמגיעים, רמת הגירוי אצלם גבוהה כל הזמן, אנחנו פשוט חרמנים וחרמניות ללא הפוגה. וזה המקום בו אנחנו רשאים לעשות כרצוננו, עם מי שחפצה נפשנו, כל הזמן ובכל מקום".
- "באמת" שאלתי "אפשר לזיין כאן את מי שרוצים, ללא מגבלות? כמה אנשים גרים באי?"
- "לא יותר משלושים" השיב לי וליטף את שערה של מדלן "אין כאן כללים או מגבלות, אנחנו סומכים על האורחים וכמובן שהכל צריך להיות בהסכמה, תוך כדי שימור גן העדן הזה בו אנחנו חיים.
העפתי מבט במדלן וראיתי אותה בוחנת אותי במבט משועשע, היא פנתה אליו ואמרה, "הוא יתאים, אל תדאג" הבחור שלח את ידו ועיסה את שדה, מולל את הפטמה הזקופה בין אצבעותיו והיא נלחצה אליו באינטימיות של מכירים וותיקים, מה שהביא אותו ואותי למצב של ערות חלקית. גם במצב העירות החלקית הוא היה פשוט ענק. מדלן התכופפה אליו, ליטפה אותו ובידה השנייה צבטה את פטמתו, הוא הזדקר מיידית, כשמו כן הוא, ואהובתי העדינה, ללא היסוסים לקחה אותו אל פיה, בקושי מצליחה להכיל את העטרה.
שלחתי ידי בין רגליה והיא הייתה כל כך רטובה ומוכנה, חשבתי להקל עליה והכנסתי לה את הזין שלי שכבר עמד במלוא תפארתו (הצנועה יחסית) והחלקתי פנימה מרגיש אותה קטיפתית, מתרחבת ומכילה אותי. זיינתי אותה בתנועות קצובות, איטיות מוקסם מהמאבק שלה להכניס לפיה עוד ועוד מהענק. לבסוף באנקה היא הסתובבה, בלעה אותי בקלות אל גרונה וכביר החל לשפד אותה עם הזין הענק שלו. בעדינות הוא הכניס את הראש, והוציא והכניס קצת יותר עד שכולו היה בפנים ומדלן, עיניה בולטות, משופדת משני הצדדים, נעה מעט מעט, מהופנטת מהרגשת המלאות.
המראה היה מדהים, הסתכלתי בעיניו וכאילו הצלחתי להרגיש את הזין שלו דרך גופה של מדלן, הישבן של מדלן פעור, פי הטבעת רוטט, והכוס מלא וגדוש ועדיין היא יונקת אותי בריכוז והנאה. שערה נע כאשד של תשוקה, והאוויר בבונגלו קיבל ארומה חדשה, חושנית, כבדה כל כך מינית. אני התפוצצתי ראשון מה שגרם לתגובת שרשרת שסחפה את מדלן והאיש. מדלן, תשושה מהתרגיל, שריריה התרפו והוא נשלף אט אט ממנה, אסף את המגש ויצא. ואני התחלתי להרגיש את האטרף משתלט עלי, הזין מדולדל אבל אני עדיין חרמן.
שכבתי לצידה של מדלן שתוך שניות התעוררה וחזרה לעצמה, כולה סמוקה, מלטפת אותי ואת עצמה, מחדירה אצבע ושתיים לכוס שלה וטועמת את שלל הטעמים שהפיקה משם. "בוא נלך לטייל" אמרה "יש עוד כל כך הרבה לראות". קפצה מהמיטה ולקחה אותי בידה. יצאנו לשביל חדש, עולים במעלה ההר, ציוצי הציפורים המנתרות בין העצים ורובן כל כך צבעוניות היו כמוסיקת ליווי למסע. השביל הצר היה מרופד בעלים שנשרו וההליכה, גם עם רגליים יחפות, הייתה נעימה, "חושנית כמו כל דבר כאן", חשבתי לעצמי. השביל התפתל בין עצים טרופיים כבירים, שורשי אוויר תלויים, שרכים, צמחים שונים ומשונים ואפילו סחלבים. לאחר הליכה של כחצי שעה הגענו לפסגה, קרחת יער קטנה, מכוסה בדשא ובמרכזה מגדל תצפית מעץ, ראשו מעבר לצמרות העצים. לא היינו לבד..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
