זהו זה... אהבות

אני מתנצל על הנושא שאינו ארוטי למהדרין אבל כבר איימתי שזה יהיה מין חודש ללא מין...  ובכן, הרצח של פרופ' שטרנהל הוקע על ידי רבים וטובים ודווקא אני רואה בזה גם משהו טוב.  רגע, אל תתקיפו מיד אסביר למה ומדוע שהרי לא הפכתי עורי לימני בין לילה והאמת, אני גם לא מתעתד להרוויח 1.1. מליון ₪ על ידי התנקשות באיש שלום עכשיו.  מצחיק שדווקא זה הדבר הכי קל לעשות, בשבילי להרוג איש מאנשי שלום עכשיו זה ממש לא עניין גדול, כל שאני צריך לעשות זה להתאבד כי בעוונותיי, אני אחד המייסדים.  אבל נחזור לעצם העניין. 

המצב הנוכחי בשטחים הכבושים (יו"ש) מזכיר במידה רבה אצת ההתנהלות של צרפת בארצות המגרב, ובמיוחד באלג'יריה.  גם לשם הועברו משפחות צרפתיות ליישב את מה שפורסם כחלקת צרפת.  הם ישבו שם שנים רבות, גידלו דורי דורות והרגישו שכך ימשיכו חייהם לתמיד.  עד שיום אחד החליטו האלג'ירים שקצה נפשם בשלטון זר והתקוממו.  בהתחלה השלטונות והמתיישבים פטרו את העניין כמשהו שיחלוף מהר מהעולם אך לא כך היה.  ההתמרדות גדלה ודרשה משאבים רבים מהצרפתים, עד שדה גול, הנשיא הצרפתי דאז קיבל החלטה אמיצה ויצא מאלג'יריה.  המתיישבים ניסו להתנקש בחייו ובחיי אינטלקטואלים רבים שהתנגדו להתיישבות באלג'יריה (ממש כמו שקורה אצלנו) אבל ההתנקשויות או ניסיונות ההתנקשות הללו השיגו את האפקט ההפוך, דעת הקהל התייצבה נגד ההרפתקאה האלג'ירית. המתיישבים שטופי אידיאולוגיה של ארץ אבות (כן, ממש כך) נלחמו ופשטו נגד המקומיים ובכלל היו זמנים קשים אבל התוצאה היא שהיום קיימות שתי מדינות נפרדות והמתנחלים (באלג'יריה) חזרו אחר כבוד לצרפת.

ואל תגידו לי שאי אפשר להשוות, שאנחנו היינו כאן קודם ושזה ניתן לנו בתנ"ך מפני שזה שטויות, יהודים חיו במובלעות קטנות או גדולות, במלכויות שכיסו חלקים שונים של מה שנקרא ארץ ישראל השלימה, עם השנים חלו הרבה שינויים והחזרה לגבולות 67 תהיה שינויי נוסף בסידרה ארוכה של הסתגלות לגיאופוליטיקה המסובכת של ארצנו הקטנה. 

אני לא חושב שיש הרבה להוסיף אלא שככל שנקדים אנחנו, כן ייטב לנו.