זהו זה... אהבות

אני בטוח שכולכם מכירים את המעצבנים האלו שחושבים עצמם למייקל שומאכר לפחות ונוסעים מספיק מהר על מנת להצמיד את עצמם לאחורי מכוניות אחרות שמעיזות לעמוד בדרכם.  הם כל כך בטוחים ביכולת התגובה המהירה שלהם (במיוחד כשאינם פיכחים) והם נצמדים ונצמדים עד שהנהג שלפניהם מתעצבן, נלחץ ומפנה להם מקום.  היום ראיתי את גאון אחד בדרך לבאר שבע.  דמו בנפשכם משאית כפולה ענקית נוסעת בכביש ואחריה נוסעת עוד אחת כתומה, כפולה, ענקית עוד יותר מהראשונה, משהו שמוביל עופרות ושתיהן כנראה ריקות כי הן מרביצות בכביש 6 דרומה.  גיבור הסיפור נוסע אחרי השתיים במיניוואן כחולה מגעילה. 

הדרמה החלה כאשר המשאית השנייה, זו הכתומה, החלה פניה למסלול השמאלי על מנת לעקוף את זו שלפניה.  שתיהן נוסעות במהירות של כ- 120 קמ"ש, ואני מגיע מאחור במהירות רגועה של 160.  ממש לפני אפי, הגאון, כל כך כעס על כך שמישהו אחר ניסה לעקוף ועוד לפניו, זז במהירות למסלול השמאלי, חסם אותי וניסה לעקוף את המשאית העוקפת, נצמד אליה כמאיים.  זה היה כל כך מגוחך לראות את הגמד הקטן מבליט חזה ומפיק קולות מאיימים מול הענק שאפילו לא משגיח בקיומו.. האטתי וחיכיתי שהמשאית תסיים את העקיפה, גיבורנו האיץ למהירות האדירה של 130 קמ"ש ועבר עם חיוך ניצחון את שתי המשאיות.  נסעתי אחריו עד שלאט לאט, בקושי רב כאילו זה עולה לו בדמים, ויתר נהג המרוצים שלנו על המסלול השמאלי וחזר לימני.  הבטתי במראה שלו לוודא שהפעם הוא מבחין בי ועקפתי אותו בשריקה..  יענו גם אני בין המפגרים.  

ראו כמה אנשים נהנו בדרמה הזו הקטנה, שלושת העוקפים הרגישו, לפחות לשנייה כמנצחים, הנעקף קיבל מכת אדרנלין ויעשה עכשיו ככל יכולתו לעקוף את מי שעקף אותו.. ובקיצור, "ברוך שלא עשני אישה"