זהו זה... אהבות

החיבוקים שהיו המסו אותי.  באת אלי בכזו טבעיות, כאילו אנחנו מכירים משכבר הימים.  באת אלי כמו לנמל מבטחים, חיבקת אותי חזק והנחת את ראשך בשקע כתפי, זה היה טוב.  זה היה מתאים, זה השקיט את השדים הלוחשים.  החיבוקים שלי באו ממקום עמוק בתוכי, מקום שאני לא מכיר, כי בדרך כלל אני נמצא בו רק זמן קצר ולא שעות ארוכות כפי שהיה אתמול.  שלוש שעות של חיבוקים ורק רציתי עוד ועוד, שלוש שעות של חיבוקים והחיבור הזה, חציו נפשי חציו גופני, הוא המהות, המטרה והאמצעי.

שלוש שעות של עילוסין, שניות ספורות של נצח  .  שלוש שעות של תשוקה, גואה לאיטה בגלים עולים ויורדים.  שלוש שעות של חיבוקים מכל כך הרבה סוגים, הרגשתי כאילו כתבנו ביחד אנציקלופדיה של חיבוקים.  אהבתי את גופך הנגלה בפניי אט אט, כל כך יפה וברה, כל כך אישה.  הפטמות הקטנות שהצביעו אליי בהתרסה, השדיים היפים שלך, כל כך מלאים, מתאימים, חפונים בכף ידי החמה.  הערצתי את הרגליים שלך, נעימות כמו משי של בגד מפואר, נהניתי אפילו מהעובדה שלא חשבת, לא התכוננת, לא גילחת..  אהבתי את הרטיבות שלך שהסתתרה בין שפתיים חמות לוהטות, מסרבת לחשיפה עד שנפתחת מעט והכנסת אותי לעולם של תשוקה נפלאה, רטיבות שופעת ומדליקה, שם למטה את קוצפת מעדנות, את אדוות גלי התשוקה.

אבל יותר מכל אהבתי להביט בפנייך, עינייך, האף הקט ושפתי המעצבים שלך.  שפתיים כה רכות ויחד עם זאת מפוסלות בידי אמן, עיניים כה יפות שחדרו אלי כאילו היו סכין לוהטת בחמאה קרה.  העיניים והפנים שלך, הדליקו אותי ממבט ראשון, הפנים היפות שלך שגרמו לי לפנות אלייך אז באזכרה, בבית הקברות.  פנים שהציתו בי את הרצון להכיר אותך, לדעת אותך, לכבוש אותך כאילו היינו אישה וגבר ראשוניים.

הייתה התעלסות מדהימה, נשיקות רבות, שני אנשים כמעט עירומים, חום ומשיכה בלתי מוסברים.  הייתה כאן סטייה מדרכים של חיים.  מה אני מדבר על סטייה, הייתה כאן הדחה מהדרך, לשני הצדדים, לך ולי.  אמרת לי קודם, באחת השיחות כי אם כבר נידחים אנחנו מדרך של ישר, מוטב שנחווה זאת בעונג ובסערה.. וכך היה.  בכל זאת שמרנו על הבתולין שלך, כי זה חשוב לך כבר שנים ואפילו לא התנשקנו, כי לי היה חשוב שלא להדביק אותך בהצטננות שלי.  בכל זאת נשיקות רבות היו, נשיקות שלך לי ונשיקות שלי לך, התמלאתי ריגוש כשנשקת לי לשפתיים ואני שמרתי אותן סגורות, שומר ומגן עליך ממה שטורד אותי.  אהבתי לנשק את פנייך, כמו מצייר לי אותן בדמיוני, שפתיי המכחול שמביא את השלמות הזו אלי, עמוק לתוכי.

כל כך מהר נפתחת אלי, ללא מאבק מיותר עם עצמך, זרמת עם מה שהרגשת, עם התחושות, עם האווירה.  כל מה שהיה סביב, לא ממש היה חשוב לי ולך, רק עוצמת התחושות, התשוקה, ההתרגשות ובמיוחד השלווה המושלמת שלנו יחד, עם ובלי מילים.  אהבתי את הפתיחות הזו שלך (עד כמה שזה נשמע מצחיק ממי שטרם ידעה גבר במלוא מובן המילה).  אהבתי שבאת כפי שאת, לא שיחקת משחקים.  אהבתי שאת לא נבוכה או בושה בגופך או במה שאת מרגישה.  אני לעומת זאת הייתי קצת נבוך, אני לא רגיל להיות עם מישהי במיטה מבלי להיות בה בתוכה.  אך מאידך, איתך, איתך הרגשתי שאני בתוכך בצורה שונה, אבל יחד עם זאת, בתחושה מלאה בפני עצמה.

זהו זה, סיימתי חודש חילוני שבו לא כתבתי ארוטיקה, להפתעתי, מספר הכניסות דווקא עלה ולא ירד פלאים כפי שחשבתי שיהיה.  אני מתנצל בפני הקוראים והמגיבים אבל אני כותב ארוטיקה כי אני אוהב ולכן, בחודש הבא אני מתכנן להמשיך ולכתוב גם ארוטיקה.  כבר יש לי כמה וכמה פוסטים כמעט ומוכנים במגרת הטיוטות, עוד שיפצור קל והם יוצאים לאור כאן בבלוג שלי.

אך אני ממשיך את הקו של פוסטים יבשושיים עם טוויסט מעניין.  אגלה לכם סוד, לעיתים, לא קרובות (שקרן, כמעט כל יום) אני בודק את הסטטיסטיקות, לא על מנת להתפעל מכמות המבקרים כמו לדוג חיפושים.  אני מכור על אנשים שמגיעים אלי בעקבות חיפוש של מונח כזה או אחר בגוגל.  לעיתים קרובות אני רואה חיפושים של מונחים כמו: בית זונות (הנפוץ מכולם) זיין אותי, ושאר הטיות של הפועל האהוב על רבים.  אלו משעשעים אותי אבל מה שאני מחפש באמת, תר בין הכתובים, מה שאני אורב לו ואוהב לדוג, הם חיפושים יוצאי דופן שמעלים פוסטים שלי.  לעיתים נדירות עוד יותר קורה שאני רואה חיפוש כל כך מעניין שאני מצטרף למחפש/ת, גולש בעקבותיהם ומגלה עולמות חדשים ומסקרנים..

להלן חיפושים נפוצים בתחום האהוב עלי, כאלו שמביאים את 'זהו זה' למקומות מכובדים:

'חריץ'                           מקום 6 מתוך 524,000    חריץ ארוך בין שדיים וטיסה  

'בית זונות'                    מקום 4 מתוך 380,000    נער, בית זונות וזיון ראשון

'כל כך רטובה'               מקום 1 מתוך 131,000    כל כך עמוק בגרונה

'אני מת לזיין אותך'       מקום 1 מתוך 57,000       אני מת לזיין אותך

דווקא זה הביא רק את המקום השישי והמאכזב:

'מגולחת מלאה וחזה גדול'  מקום 6 מתוף 1,850   מהר, חם ובעמידה..

סיפורים, שירים ומילים, אך..

מספר סיפורים שאינו סופר 

שר שירים ואינו משורר

אני.  כתבן של מילים אני,

אני בעצם כותב מכתבים. 

מי היית רוצה שיכתוב לך

האם תרצי איש העסקים

שימקם וידייק בכל מילה ומילה

ולא יוציא הצהרה לא בדוקה

וחלילה..  ישאף לקבל גם תמורה.

או שמא תרצי לך כותב מכתבים

שחשובה לו כל מילה וצליל

כזה שמנגינת המילים לו אֶלַה

גוון של מילה, כישוף של משפט

כזה שמרגיש ונסער עד בלי די.

האם תחשקי בכותב מכתבים

שוטח אהבתו, נסחף ומגזים,

משתכר ממה שרוצה להגיד

ולפעמים.. ממש מגזים

לא מדייק, אלא דווקא מפליג

בתיאורים מדוקדקים של גוף מסעיר

איני סופר, גם לא משורר

אבל אוֹהָב לצייר במילים

מנגינות של רגשות ותחושות

מראות של נוף או גוף מרוגש

כתבן של מילים אני,

אני בעצם כותב מכתבים. 

חמותי קנתה לבת שלי מסגרת ואני חשבתי לי לתומי, ממתי חשובה המסגרת יותר ממה שהיא ממסגרת בתוכה.  אני לתומי הייתי חושב על מסגרת רק משהיה לי ציור או תמונה או אפילו תעודת הצטיינות ממכללה אבודה.  משהיה לי משהו ממשי, רק אז הייתי שוקל למסגר את מה שלא יהיה, אץ וקונה את המסגרת הכי המתאימה. זה כמובן עניין של סדר..

ואם אני כבר חושב על סדר הרי שעל מנת לארגן מקום כלשהו או דבר מסוים יש שתי אפשרויות:

• יש אפשרות לעשות סדר
• יש אפשרות להוציא את הבלגן

זהו זה, לאחר חודש של כתיבה ארוטית ומחרמנת החלטתי שהחודש הבא עלינו לטובה יהיה חודש של חילוניות, חודש של כתיבה על נושאים שונים העומדים ברומו של עולם וגם פכים קטנים שטורדים את מנוחתי.

שנה טובה לכל המעוניינים וחג שמח לחילוניים.

הנץ

לו הייתי אני אישה, גם אני הייתי רוצה לכתוב שיר כזה..

אני מצטלמת

רוצה להעביר לך את גופי

קודם מתפשטת לגמרי

מביטה במראה

בוחרת במה להראות את עצמי

לובשת

רק בגד דק, שקוף

בלי כלום מתחת

ככה אני אוהבת

מתחילה לצלם

מתחילה לצלם את שדי

מלטפת אותם

ומצלמת

הפטמות מתקשות

מלקקת אצבע ומלטפת פיטמה

קשה וזקורה

אני מתחילה להרגיש מגורה

וחושבת עליך

ומצלמת

מדמיינת שאתה מסתכל עלי תוך כדי הצילום

ומתגרה מהמחשבה על מה זה יעשה לך

ומצלמת

ידי יורדת משדי מלטפת את הבטן

ועד שיפולי הערווה

מרגישה את ידי החמה

נרעדת ומצלמת

בשבילך

מרגישה את הפעימות מתחילות

ומחדירה את ידי

פנימה

חשה ברטיבות הניגרת

רוצה שתחוש בה גם

ומצלמת

חשה בדגדגן, נע לקראת אצבעותיי

קשה לי אבל עדיין מצלמת

לוטפת את הדגדגן

ועוזבת את המצלמה

ידי נעה במהירות גוברת וגוברת

אני מרגישה גלי עונג מציפים אותי

ואורגזמה באה ושוטפת אותי

אני מתמתחת, כל הגוף שלי נמתח

ידי עדיין בפנים לופתת את עצמי חזק

עד שהזרמים שוקטים, ההתכווצויות נחלשות

ואני נרגעת

אתה יכול לראות אותי?

• כל פעם שאישה שוכבת עם גבר ומפנטזת עליי, המלאכים שרים ואני יודע שאקבל אישור כניסה חד פעמי (זמני) לגן עדן, אחרי מותי.
• במלתחות הבריכה תהיתי, איזה דימוי עצמי או דימוי גוף יש לו לבחור אם הוא מתנגב בתא המקלחת ויוצא משם כשהמגבת כרוכה סביב מותניו.
• אין כמו המים בבריכה להעלים מקרים לא קלים של צלוליטיס אבל אם האישה חושבת את עצמה לסקסית, אז אפילו צלוליטיס מדליק אותי.
• לא שאני כזה מדריך דגול או מורה מזהיר, אבל לא אוותר לך ויותר מזה, לא אוותר עליך ואטוש אותך במסלול חשוך מגששת את דרכך. 
• איך להתייחס לחמודה הזו שרוצה, והוא יודע שאין תוחלת, אהבה אמיתית לא תהיי לה..
• המהנדס החייכן והבטוח בעצמו התפרק לי בטלפון.  פעם ועוד פעם שאלתי אותו מה קרה וכל ששמעתי היה בכי ושברי מילים בסערת רגשות שהממה אותי, "הבן שלי נפגע.."  הוא בכה וצעק את הכאב..
• You don't need eyes, you need vision אמרה לי מי שחלמתי להיות בה, בתוכה..
• מסור לה לעולם - היא אמרה שאני מכאיב לה בבטן עם הזין הגדול שלי, לא אמרתי לה, אבל חשבתי שאהיה מסור לה לעולם..
• מחשבה, סיפור על זוג מבוגר שבא למכון הכושר, היא אוחזת בידו ומוליכה אותו ממכשיר למכשיר, שניהם מחייכים ומאושרים  "תעשה עוד קצת" היא אמרה לו "אני עדין לא סיימתי".  מוזר היה לי השעון היקר על אמת ידו, השעון שהוא לא יכול היה להבין או לקרוא.

מחכה לפנסיה

כן, גם אני חולם על פנסיה,
זו שאסור לבזבז על זקנים,
כזו שאפשר ליהנות ממנה
כשהפה עוד מלא שיניים
והזין עומד (לפעמים)

אני בשש מילים, הצחקתם אותי...  (5)

מה זה השטויות האלו שאנשים ממציאים

האם פסו רעיונות ונושאים לפוסטים מעניינים?

אין במה לעסוק, אלא בלספור מילים

לנסות ולתמצת כה קצר, חיים שלמים

מי הוא זה שחשב שישה מספרים

הרי מספר השטן הוא 666 פעמים

(קובייה של 6X6)

אני מצטער, אני צריך להפסיק לבוא לכאן לזמן מה.  עומס העבודה פשוט מתגבר והולך ועד שאגיע לקו הגמר לפחות בחלק משלושת הפרויקטים שלי, אני חייב להתרכז בעבודה.  ההחלטה הייתה קשה שכן הכתיבה והבילויי בישרא הן פעילויות מתקנות ומרחיבות את הדעת.  יותר מתיקון הדעת, חשובים השעשועים והציחקוקים עם שותפיי בקרוסלה של ישרא וצחוק זה דבר שאין לזלזל בו, כפי שאמר האנגלי.

לפיכך אני פורש (ולא בשיאי), זמנית ואני מאחל לכם, הקוראים, הכותבים ובמיוחד אלו שקורעים אותי.. מצחוק, להמשיך ולכתוב כי לכתוב טוב לבריאות ולעור הפנים.

זו לא הפעם הראשונה שאני יושב מול המחשב ואין לי מושג על מה בדיוק אני הולך לכתוב.  האצבעות רצות על המקלדת, משקפות חלקיק קטן מהמחשבות שעברו בי לפני שנייה ואני מתמכר למקצב, למוסיקה בה מתקתקות האצבעות.  יש לי כמה רעיונות לכתיבה, יש לי אפילו כמה הזמנות ממי שרוצה שאכתוב על דה או על הא.  בעיקר האאאההה.. שעושה אישה מאוהבת בזמן הנאה מתבשיל טוב.. צוחק, זה השיר וזו המוסיקה שנשמעת כאשר עוסקים במעשי אהבה או לפעמים, אפילו בזמן של זיונים.

שמעתי סיפור על מי שאמרה לגבר שלה שהיא חפצה שיבוא אליה עם מכנסיים ומתחתם.. רק עור ועור ואני התפלאתי על שום מה היא בחרה בפנטזיה כל כך משונה.  בכלל חשבתי על פנטזיות של נשים, אלו שהן אוהבות להשתעשע בהן בזמן הזיונים ואלו שהן משתוקקות להגשים, חשבתי על הגבול בין שני הסוגים, אבל אני סוטה.. מהסיפור ואכן אותו בחור נעתר לבקשת אהובתו ויום אחד בהיר, יום חם, במפגש בלתי מתוכנן שנולד בשיחה מדליקה בבוקר, הוא בא אליה לדירה ללא תחתונים אך עם הרבה תשוקה.  היא חיכתה לו לבושה במה שנראה כמו רעיון לבגד משהו כמעט ללא בד.  חוטיני זעיר והילה לבנה ממנה בקעו ורדי פטמותיה וגופה המסעיר, אך הכל החוויר לנוכח החיוך הקורן המזמין, היד המושטת שמשכה אותו לחדר השינה שלה.

חיבוק ונשיקה ארוכה והיא מתחככת בו, מקשה את חלציו ומשונה לו כך עירום תחת מכנסיו והם נופלים על המיטה והנשיקה הופכת לחזקה, מלאה תשוקה והיא מרימה את האגן שלה לוחצת חלציה אליו בתנועה מעגלית שפשוט משגעת אותו, ממיסה אותו כולו לבד מנקודה קשה אחת.  הוא מרגיש את ידה בין גופם פותחת את מכנסיו ובתנועה אחת מזיזה את החוטיני והוא בתוכה כאילו הכל היה חלום ורק עכשיו הוא התעורר למציאות נפלאה של הגוף שלו ושלה והחיבור המדהים שהיה, ועודו לבוש במכנסיו.  שיר אולי היה מתאים לספר את מה שהרגישו שני הנאהבים, סיפור גדול עבורם, תחנה במסע של תענוגות נרכשים נולדים וגדלים לכיוונים שפשוט קשה להבין כי אלו חיים מוזרים, הרי כולנו יודעים.

קול המקשים המזמרים תחת אצבעותיי ממשיך להלך עלי קסמים ואני נזכר בסיפור של אישה מדהימה ביופייה, אישה עם לב ענק וחיוך מסנוור שאורו הרב בא מעמקי נשמתה.  אישה מאושרת בחייה, עשירה בחוויות ובניסיונות, אישה שמוצאת את היופי הגנוז בנשמתה ובחייה ויחד עם זאת גם יודעת קשיים, מה לעשות אלו הם החיים.  היא סיפרה על זוגיות תלת סטרית, בעלה חושב שהיא אוהבת אותו, ממש אישה טובה והיא לא רק שאינה אוהבת אותו אלא שיש לה גם חלום לא מסופק ומאהב שהיה ועוד אחד והכיוונים של היחסים לפעמים נראים ברורים ולפעמים, אלו רק הילדים והחברים, אלו חיים גועשים בנופים נפלאים.

הבעל, ככל גבר נורמלי מעריץ את יכולתו 'להקסים' את אשתו וכל פעם שהיא עוברת מולו עם החוטיני האהוב עליה או עם חזייה חדשה שתומכת בשדיה היפים, הוא מושך אותה אליו לבילויי אינטימי מהסוג שאהוב עלינו כולנו.  אלה מאי, לא תמיד יש לאותה אישה נפלאה את החשק או הזמן ומאידך היא לא רוצה לראות את הפרצוף החמוץ של מי שסורב ברגע של חרמנות.  הוא מצידו, מוכן ברוב טובו ונדיבותו להסתפק גם במציצה מהירה למרות שבכך הוא מקריב את ההזדמנות לענג את אשתו.  חכמה שכמותה, היא מצאה שיטה, פתרון מהיר לאותה בעיה  היא יורדת לו בטכניקה מבריקה שהמציאה במיוחד עבורו.  היא מרכינה את ראשה, שערה העבות מלטף את בטנו, והיא יורדת לו בצורה שהוא בכל פעם מתפלא איך היא מצליחה לקחת אותו במלוא הדרו, כולו אליה פנימה.  מה שהוא לא יודע זה שזו רק ידה, עוטפת אותו ונשימה חמה, שפתיה קרובות אך כל כך רחוקות, היא נושמת עליו שוב בחום והוא גומר ביודעו שהיא ינקה אותו בעוד שהיא העניקה לו את טכניקת "חליל הצד" שהמציאה במיוחד עבורו.

האדון מתגנדר באשתו, מתגאה ביכולתו ובאישה שעושה כה הרבה עבורו, חיי בבית כמלך אך הוא אינו יודע שכאבי הראש (והצוואר) שהוא חש לעיתים תדירות נובעים מהקרניים שהצמיחה לו אשתו, זו שהוא לוקח כמובנת מאליה. 

היה לי כיף לכתוב, לספר סיפורים של יום שישי, עוד מעט אלך לי לקניון, לבית הקפה הקטן שלי, אקרא עיתון או ירחון, אחלום עליך רוכבת על האופנוע מאחוריי, ואתבונן לי בנשים העוברות בפניי, אולי משהו יקרה ואולי 'רק' אשמע עוד סיפור יפה.