זהו זה... אהבות

יחסים ארוכים של בני זוג, בין אם נשואים, נאהבים או אפילו חברים, עוברים הרבה עליות ומורדות במשך השנים.  האנשים מתפתחים, היחסים משתנים ובני הזוג כל הזמן נמצאים במצב דינאמי של התאהבות מחדש, של רגיעה, של שנאה (לעיתים) ואז המעגל חוזר על עצמו.  באנגלית אומרים "Falling in and out of love" ואני אוהב את הביטוי הזה כי הוא מדבר על נפילה שהיא למעשה המראה לגבהים הכי אפשריים או צלילה לעומקים אדירים. 

מה שנחמד ביחסים ארוכים שיש פעמים ואנשים מתאהבים מחדש בבן הזוג שלהם, אלא שהוא או היא, אינם כפי שהיו שנה קודם או כפי שהיו בתחילת היחסים לכן ההתאהבות היא במישהו שונה, מעט אחר, וכך, אם יש דינמיקה טובה ליחסים זו, יכולה להמשך הרפתקה גדולה של חיים.

הרגשתי כזו עוצמה משכרת, ידעתי להדליק ולכבות אותה בצליל קול, במילה, בכוונה משתמעת ממשפט.  הכוח הזה שהיא העניקה לי ואולי זה אפילו לא שאלה של נתינה אלא משהו שהיה חזק ממנה וממני משהו בעל ממשות עצמאית שגם היה זה שאיחד אותנו באימיילים ובמעט השיחות שהיו.  אהבתי את הידע הזה, אהבתי להדליק אותה וללוות אותה במסע של עונג, אהבתי גם להוריד את המתג במשפט קצר. לסיים את ההנאה בנקודה.

שמעתי אותה גולשת על גלי העונג, דמיינתי אותה פרושה ופתוחה, מחזיקה בידיים פתוחות לרווחה את המיטה, שדייה נעים בגלים, מעט פחוסים לצדדים, פטמות מזרימות זרמים של הנאה וכאב.  ראיתי אותה בדמיוני ושמעתי אותה גונחת בקצב שהחיש את הלמות ליבי, הקשיח אותי במקביל, חשתי עונג חריף שהתעצם מהידיעה כי אין כאן פורקן עבורי.  יכול הייתי להרגיש את התנועה הגלית של ירכייה, מותנייה נעים מצד לצד מעדנות, משחררים אותה ומדגישים את העונג הפועם בתוכה, פורט במרכז של הנאה וידיה פרושות לרווחה..

אהבתי להדליק אותה, אהבתי לכבות אותה, אהבתי עוד יותר לדעת שזו רק ההתחלה. 

לא, לא יכולה להגיד לך "לא"

כי זה לעשות משהו בניגוד לרצוני.

אני רק רוצה להגיד לך "כן" "כן" "כן"

לכל שתרצה, לכל מה שתבקש.

לא תמיד אני מצליחה...

לא תמיד אתה מתעקש...

הרי איתי נדרשת מידה לא מבוטלת של עיקשות.

...אבל זה מה שאני רוצה שתבקש

יש פה איזו סתירה פנימית?

למרות שעברו כבר כמה ימים עדין אני יכול להרגיש את ההתרגשות שכתבת עליה ושחלקתי איתך.  התרגשות לפני הפגישה, החזה הגואה בפגישה כאשר אני מרגיש כאילו אני צריך לנשום עמוקות ובכל זאת חסר לי אוויר, שנייה אחרי זה אני מוצף חמצן ואנרגיה ותשוקה כבירה אליך...

לומר לך שלא הספקתי אתמול לספר איך ליבי דפק בדרך לפגישה איתך, איך בדרך הרגשתי את ליבי הולם בחוזקה ותהיתי, כיצד זה יתכן? הרי אין זו פגישתנו הראשונה, ואף לא השנייה? איך התענגתי על תחושת ההתרגשות שהייתה בי ופיללתי שכך ארגיש איתך כל הזמן.

כתבתי לך בסמס שאני נהנה להתגעגע אליך, נהנה לחשוב עליך בבוקר, ממש ברגע המעבר בין שינה לערות, מתענג על כך שאת הדבר הראשון איתו מתחיל היום.  אני חושב עליך ומיד מקבל זיקפה חזקה, כזו שהמראה שלך, הדיבור שלך, המגע איתך או הכוס שלך מפריחים בי, זיקפה ללא השוואה לכל דבר.   היום התעוררתי וחשבתי עלינו בפגישה בה אנחנו שוכבים עירומים מחליקים למעלה ולמטה, את בולעת אותי ואני טועם אותך, חופן את הכוס הנוטף שלך בכף יד חמה ונהנה להרגיש אותך פועמת ומזמרת לי שירי אהבה.

ומעניין לעניין באותו עניין...  אני כאן בשביל לשרת את התאוות שלך וכך אני רוצה שזה יישאר (לפחות כרגע). אז "אני מוכן לזרום איתך"... לא עובד עבורי (אבל מחמם את הלב). מה שעובד זה להגשים לך כל פנטזיה, סוג של שליטה שאני רוצה שיהיה לך.  אהבתי שאמרת לי "אני לא רוצה שתשכבי איתו, אני לא מרשה לך". זה ריגש אותי.. צמרר אותי.. מצד אחד התקוממתי, רציתי לעשות דווקא, כי מי נתן לך את הזכות? איך היית מגיב אם אני הייתי אומרת לך מה לעשות או לא לעשות עם אשתך? מצד שני אהבתי שאתה מרשה לעצמך לקחת שליטה... רציתי לרצות אותך.. הו.. כמה רציתי לרצות אותך... וכמה אני רוצה גם כעת... אולי אני נהנית לבדוק מתי משטרת הגבולות שלי מופיעה לשטח ואומרת "עד כאן", אולי אני רוצה לחצות את גבולות האגו שלי, אולי אני רוצה שתחצה איתי גבולות שיש אצלך...לבדוק לעצמך כמה רחוק תרשה לעצמך ללכת? ... אין לי תשובות, רק שאלות ופנטזיות אינסופ...

אני מביט שוב בצילום, יודע שזה עתה יצאת מהמקלחת.  המבט שלך מעט נבוך אך בהחלט יש בו גאווה, אולי משהו מפתה.  עין מוצלת בקווצת שיער, בכלל השיער יותר קצר מכפי שהיה.  הזרועות מחזיקות את המגבת כמגוננות על החזה.. כן, את מעוררת אותי ומאידך אני מרגיש שאת לא שלמה עם עצמך.  כל סדק או פרצה שמראה לי משהו בתוכך, שחושפת את המיניות שלך.. מיד נחסם, נסגר ונעלם כלא היה.

אמזונה כתבה על פוסט על זיוף אורגזמה ואני חשבתי על הנושא במעט כאב, הרגשה של החמצה.  קרוב לוודאי שזיופי אורגזמה לא מעטים חוויתי בימי חלדי.  לרבים בטח לא הייתי מודע והאמת אפילו לא חשבתי על הנושא, נראה היה לי שזה קורה רק 'לאחרים', עד שלפני כמה שנים אמרה לי "אני רוצה שתעשה לי ילד" שהיא הייתה מזייפת אורגזמות לא מעט פעמים, בזמנים בהם היינו יחד ואני נעצבתי.  קשה לי לומר מדוע הנושא הזה מעציב אותי, אולי בגלל שאני רואה בו חלק מאי השוויון הבסיסי בין גברים ונשים.  מצד אחד האגו הגברי 'העדין' והצורך הנשי לגונן עליו, אולי הצורך של אישה בהסכמה, באישור ובקבלה.  צורך כל כך גדול שזה פוגע בזכותה (כפי שהיא רואה)  להתנהלות ללא משחקים.. אולי אני בכלל עצוב בגלל המצב הכלכלי, לך תדע בימים טרופים אלו.

הייתה לי מאהבת שלא זייפה אבל גם לא היו לה אורגזמות איתי.  היא הייתה מסוגלת להגיע לאורגזמה לבדה ללא קשיים מיוחדים, היא אפילו כתבה לי פעם איך היא חושבת עלינו וגומרת בסערה.  אפילו עם בעלה, שלא רק שלא אהבה אלא גם החיים שלה איתו היו רצופי בעיות, מתחים ומריבות, גם איתו היא הייתה גומרת בתנוחה מאוד מסוימת, כזו שאותי מגרה עד היום.  ניסינו גם אנחנו כמובן, אבל לא בלחץ כי ידעתי עד כמה היא נהנית מכל מגע, מכל דקה שאנחנו ביחד ואפילו, לאות הזדהות היו פעמים בהן אני לא גמרתי (למרות שאני, דווקא הייתי יכול) כך כאילו לומר לה ללא מילים שהיחד הפיזי שלנו כל כך מהנה ומרגש, הזיון והריגוש הנבנה ועולה ונרגע ושוכך ושום קורה ומתעצם, כך במשך שעות ארוכות של עילוסין שמימיים.  הריגוש והעונג היו כל כך מספקים, שלא רק האגו הגברי שלי לא נפגע מזה שהיא לא גמרה אפילו חשבתי שזה עדיף על אחרת, שגומרת ושוב אינה מעוניינת עוד במין עד שעוברת לה שעה ועוד שעה.

הייתה לי מאהבת שלמרות (או אולי בגלל) יופייה הרב, לא הייתה כל כך מחוברת למיניות שלה עצמה.  היא לא הייתה מאוננת או שהייתה מאוננת דרך אגב, בזמן נסיעה למשל, הייתה מחככת את ירכיה למרבה ההנאה, אך היא לא ידעה אם גמרה.  לתומי תמיד חשבתי שמי שלא יודעת אם גמרה, סביר להניח שלא גמרה שכן זה אחד הדברים שיודעים.. גוף מדהים וצר, שדיים גדולים ויפים, שיער ארוך שמסגר עיניים גדולות ושפתיים רכות וחמות במיוחד.  אהבתי לנשק אותה נשיקות ארוכות... אבל אני נסחף שכן בעסקי אורגזמה עסקנן.

אז מה היה לנו, סיפורי אורגזמות של אלו שפחדו שלא 'לגמור' איתי וסיפורים על אלו שלא גמרו ולא דפקו לי חשבון מיותר ובטח שלא שיחקו את המשחק.  אני לא יודע מה אני מעדיף, והאמת זה גם לא חשוב, אם היחסים שנבנו הם כאלו שאחד או אחת צריכים לזייף, אז אני חושב שאלו יחסים לא מי יודע מה.  אלו יחסים שאמת ועוד אמת כזו, מסכנת אותם, נראה לי שאלו יחסים מעט רעועים.  מאידך, חכמי המזרח טרחו והמציאו סוג של יוגה, יוגה של צחוק והם מאמינים כי אם תתחיל לצחוק בקול רם, הצחוק יבוא עליך ומה שהתחיל כמשחק יהפוך לאמיתי במיוחד.  אז אולי אפשר להשליך מכאן על אלו שיפברקו אורגזמה בצורה כל כך יפה עד שתאוותן תעלה ותפרח ובטרם ידעו.. יגמרו בזעקות משמחות לבב.

יש עוד סוג של זיוף אורגזמה שלא נגעתי בו.  זיוף ארעי, לא קבוע, של אישה עם גבר אהוב אך מוגבל בביטחונו העצמי, אחד שטורח ועובד קשה על מנת לספק אלא מאי, לא תמיד כוונתו הטובה מצליחה ולעיתים היא מרפדת את הדרך לגיהינום זוטא במיטה.  עם אחד כזה, מיידי פעם, אולי יותר פשוט וקל לזייף אורגזמה קולנית יפהפייה, על מנת שזה ילך לישון בשלווה של סיפוק.  בבוקר, לאחר מנוחה, אותה אישה יכולה לחזור ולקחת את מה שאותו גבר חייב לה.

אין לי איך לסכם את הנושא אז אני אזייף סיוף נפלא מהסרטים, מלא טוויסטים וסיפורים מפתיעים ונראה אם מי הקוראים יחוש במהתלה ויצעק לי כי אני לא רק שאיני מלך אלא גם הבגדים השקופים, לא מי יודע מה.

בנושא אורגזמות, 'פנטזיה כחולה' כותבת את שאפשר לעשות עם מלפפון קפוא... 

ולבסוף, תודה לעורכי ישראבלוג שהמליצו על הפוסט 'זיופי אורגזמה מסוג אחר..' 

אמזונה כתבה על פוסט על זיוף אורגזמות של נשים ואני רציתי לכתוב את המקבילה הגברית, כי הרי גם ביננו הגברים יש כאלו שמזייפים אורגזמות, מי לפעמים, מי תמיד ומי אף פעם.. (בעצם כאלו אני לא מאמין שיש). 

אשתי קנתה ג'קט.  לאחר שהבטתי בקבלה והתאוששתי מהמחיר, ראיתי שכתוב בתיאור המוצר 'ג'קט חלוק' (כך בג' מופיע במקור).  הגדרה מעט מוזרה שלא פגשתי בעבר אבל התאימה לז'קט שהיא קנתה.  מין משהו שבין ז'קט ללא כפתורים וניתן לסגירה עם כעין אבנט רחב או שהוא פתוח ונרה כמו חלוק ממש קצר.  הצבע מזעזע לא פחות מהגזרה והאבנט שמעבה את מתניה הדקות של אשתי ועושה ממנה חבילה פחות אטרקטיבית ממה שהיא באמת.

הייתי תופס את האופנאי שתכנן את הדבר הזה ומכריח אותו לעשות משהו שהוא באמת לא רוצה לעשות, אין לי מושג מה אבל זה צריך לשקף את התסכול שחשתי.  אמנם כולה ז'קט, כבר יש לו כמה חברים שניקנו בקול צהלה ועתה מעלים אבק בירכתי המלתחה.  אף אחד (אני מקווה) לא כפה על זוגתי לשלשל טבין ותקלין על 'יצירת המופת' אבל באמת, יש גבול למה שהעין סובלת וזה בפירוש מעבר לקו הירוק.  אמנם יש לי בלוג להוציא בו את תסכוליי אבל לא זו מטרת הפוסט, אני רוצה לדעת מה לעשות.  מה לעשות או יותר נכון איך להגיב כשאני במצב כזה לא נעים.

אפשר לזייף אורגזמה מלאה, לפקוח עיניים לרווחה, לעצור את הנשימה לשנייה, להוציא 'וואו' קולני, לבקש ממנה להסתובב ולומר לה שזה מיוחד, מקורי ונראה עליה נפלא.  זה גם יתאים, לג'ינס השחור ולשמלה שקנתה בשבוע שעבר.. אם כי כאן יש סיכון מסוים שתיחשף הבורות המוחלטת בנושאי התאמה או ידיעת המלתחה שלה.  אבל אם זה הולך זו תהיה אורגזמה מוצלחת במיוחד.

אני יכול לצאת ידי חובה ב'ממש נחמד יקירתי' שיהיה לה שקוף כאילו הקאתי על הז'קט החדש.  אני יכול גם לומר את האמת שהיצור נראה כמו איחוד לא קדוש בין ערימת סמרטוטים ובן בלי בית צבעוני במיוחד.  פעם חשבתי את זה אך למזלי סתמתי את הפה ובתי משתמשת באותו יצור כבר שלוש שנים, ויותר מזה, כל פעם היא קוצרת את מחמאות חברותיה בסיפוק מלא... אני יכול לעצור, להתבונן, לבקש ממנה להסתובב, להשיט מבטי אנה ואנה על היצור המפוקפק ולאחר מכן, לומר לה 'אני אוהב אותך'... סתם, אני צוחק.  לומר לה שהגזרה מעניינת ולא שגרתית, הצבע בולט ומתאים לגוון הנפלא של עור פניה ואני חושב שאחרי הרבה שנות אימונים, יש לי סיכויי קלוש בעזרת עוד מעט חנופה לצאת מהמצב המביך מבלי שהיא תרצה להרוג אותי.

בסופו של דבר זייפתי אורגזמה חלקית,  אמרתי שאני לא אוהב את זה במיוחד, שהז'קט לא מחמיא לגזרה שלה אבל אמרתי לה גם שעליה, כל דבר נראה יפה ושבעצם, מזוויות מסוימות זה לא נראה רע בכלל.  מעניין אותי לדעת מה יעלה בגורל 'הג'קט חלוק' הזה.  האם הוא יראה שוב אור יום או ירח, או שמא היא סימנה ווי על התשוקה לקנות את פריט העונה הזה, תאפסן אותו עד לימות המשיח ובזה מסתיימת ההרפתקה. 

רומא (המשך יבוא)

שרה הקודמת כתבה לי תגובה שמצדיקה פוסט וכך כתבה:

מקורות יודעי דבר מספרים שבשלב ההתאהבות, מופרש מהמוח האנושי סם שהוא חזק יותר מכל אלה הכימיים. הוא גורם לתופעות דומות לאלה של סמים: תחושת היי, תשוקה בלתי ניתנת להשבעה, התמכרות וכן הלאה. רק שבשונה מהסמים החיצוניים: ברגע שמשביעים את הצורך עד הסוף (ועוברים לזוגיות קבועה), הסם הפנימי הולך ופוחת ומתחלף ברגשות מעודנים ושלווים יותר.       

(יש כאלה שמתמכרים להתאהבות, ולכן ברגע שהרגשות מתעדנים, ינטשו את מי שחשקו בו בלהט כה רב, ויעברו לרומן הבא שיספק להם את מנת הסם)

עניתי לה שאעתיק את התגובה שלה ואעשה ממנה תליון..  אז הנה העתקתי את התגובה שלה. 

מי שכותב כל כך יפה שפשוט קשה לתאר Kilgore trout..

(כך זה התחיל)

אני קורא את סערת הרגשות של אמש.. ומחייך.  מרוצה מהמקום בו את נמצאת שהרי לא בדיוק בכוחות עצמך הגעת לשם.  שאלות שהביאו אותך להתעמת עם עצמך, לפעמים אוהבת את מה שרואה ולעיתים, רוב הזמן, חוששת פוחדת ויראה.  ואצלי, את המראה לדברים שבי, את הווישר שמנקה את חלונות נשמתי ומראה לי אפשרויות ודרכים חדשות.

לא רק את לא מצליחה להשתחרר מעצמך, אני מרגיש שבויי בהרגלים, דרכי מחשבה, תפיסות עולם שהשתרשו במשך שנים.  אבל אנחנו לא צריכים להשתחרר או להשתנות אלא רק לקבל את מי שאנחנו, לראות דרכים חדשות לחיות עם מה שיש, כך שנוכל למצות עוד יותר את הפוטנציאל הגלום בנו.  אל לך לשכוח שעם כל ה'מפחיד' וה'רע' שאת רואה בעצמך, יש גם כל כך הרבה טוב, חיובי ומרגש.

אחרון אחרון חביב,

מוצא, רגש מתפרץ..

חזרה לנמל בטוח

של סקס.

מה אומר, גם בזה

יש מידה של נחמה

גם אם זה קשה

בפה ובלב

כי אין להתכחש

זו קרקע פורייה

לנביטת חלומות

ורגשות.

עוד שתים עשרי שעות, הזמן זוחל לאט כל כך..

סילביה במפר, בשיחה שהתפתחה לאחר 'קליל' שלחה לי את התגובה הבאה: