זהו זה... אהבות

ארבעה חברים שנפגשים לעיתים לפגישות ארוכות של אוכל, יין וסתם דיבורים. 

אחד מהם מלא, אחד גבוה, אחד עשיר ואחד כזה שמעריך ואוהב בחורות, זהו זה.

יום מפגש של חברים לא כל כך צעירים, יום קיץ חם ונעים שהחל כרגיל אבל... 

נפגשו בבריכה אחת במרכז, ישבו ודיברו וצחקו לא רק על עצמם והמדינה שלהם

העבירו זמנם בנעימים, קצת שוחים, קצת מסתכלים בצמחיה הירוקה סביב

ודנו בנושאים ממש ממש חשובים, כמו היכן לאכול צהרים באותו יום חמים.

היות והזמנים הם זמנים שלאחר מלחמה ארוכה והחברים שלנו ממש גיבורים

הם הצפינו ממקום מושבם הרגיל להיכל הבשרים בגליל התחתון, מסעדת לימוזין.

נסיעה נעימה עברה עליהם, מושבים רכים, שיחה וחום שהובס בידי מזגן פעיל.

המלצריות הצעירות שקיבלו את פניהם הציגו גם ישבנים משובחים ועסיסיים

לזה שאוהב בחורות, ויחס מנומס להפליא לאלו שדווקא רצו רק בשירות

היין היה מעולה, התפריט מוכר, ההזמנה ניתנה והם נחו להם מהמאמץ המוגבר.

תוך כדי שיחה מתובלת ביין הבחין הבחור שאוהב בחורות, זה שתמיד מביט סביב,

נקרא לו זאב לשם קיצור, במשפחה נאה שנכנסה והתיישבה לשולחן הסמוך

אבא גדול, שתי ילדות קטנות ואימא גבוהה, עסיסית להדהים שישבה אליו בפרופיל.

עיניים כחולות שקופות, גבות משורטטות בפנים בהירות, בלונדינית, שערות ארוכות

שלא עבר זמן רב והיא החלה לגעת בהן בקצות אצבעות חסרות מנוחה, מהירות

לבדוק, לתקן, לשפר תוך כדי מבט חטוף בזאב שלא הפסיק להסתכל מוקסם כולו.

היא התכופפה מעט קדימה, מדגישה מחשוף שדגם שד כל כך יפה ניבט אליו

השד קינן בחזייה שהייתה אולי מעט גדולה והקימור העליון של השד, מתוק ובהיר 

גבעת עור קטיפה, שבתה את ליבו והקסימה את עינו, אוח.. היא הייתה כל כך אישה.

אין ספק, משהו כאן קרה, מין ברק בלתי נראה שסנוור רק את השניים והותיר אחריו

שני לבבות הולמים בחוזקה, מבטים חטופים וכיסאות שפתאום הפכו לא כל כך נוחים

זאב הביט בעיניה וחייך אליה חיוך אחד קטן שחזר אליו, מהוסס מעט, אך כה חם.

פעימות הלב התעצמו, כל מה שקורה סביב, השיחות עם החברים, האוכל השתייה

פתאום לא היו קיימים בשבילו הוא רק חשב עליה, הוא רק רצה שלא לאבד אותה.

גם היא התרגשה, לא ידעה מה יקרה, רק חשבה כמה הוא יפה, כמה מבטו מעורר.

עוד שעה עברה, הוא חושב איך יפתה אותה לעזוב את בעלה, רק לשנייה לדבר איתה

לומר לה שהוא מוטרף, רוצה לחבק אותה, לצלול בעיניה, ללטף שפתיה בשפתיו,

לחלץ את שדיה מקן החזייה, לחפון אותם, להרגיש את שדיה היפים נלחצים אליו.

היא סיימה לאכול והתרווחה בכיסא, שולחת לו מבט חטוף, מודעת לגופה המלא, היפה

ואז הבנות שלה הקימו אותה והן הלכו.  הוא ספר עד חמש ועקב אחריה, ליבו הולם

"קיוויתי שתלכי לכאן לבד" אמר לה והיא פנתה לעברו מופתעת, הביטה בו וחייכה.

"שמי זאב", "שמי טליה", הוא הושיט כף יד חמה שהיא בה אחזה, הברק שוב מכה.

כף ידה חמה ועיניה הביטו בו ללא חשש, ללא מבוכה רק חיוך מתוק של הזמנה

וילדה קטנה שמשכה בחולצה וצלצלה בקול פעמונים לתשומת לב האם שבו מביטה.

"מה דעתך לתת לי את מספר הטלפון שלך?" שאל ועיניו מבעירות כל היסוס לעשן

"אני לא רוצה לאבד אותך" אמר בקול שקט, שחדר אותה עד עמקי נשמתה.

היא נתנה לו את המספר והוא חיכה שתחזור לבעלה, ליבו עוד הולם בקצב מטורף.

מזווית העין קלטתי שמישהו או מישהי לא רק ששוחה במסלול שליידי אלא גם הוא כמעט ועובר אותי, האצתי את קצב השחייה ובכיוון השני לא ראיתי אותו.  משהגעתי לסוף הבריכה וחזרתי שוב ראיתי אותו, הוא לא עבר אותי אבל גם אני לא הצלחתי לעבור אותו או אותה.  האצתי עוד יותר והפעם הקפדתי על סגנון מושלם, תנועות חתירה ארוכות וחזקות, מתעלם מהכאב שהחל וצומח בזרועותיי.  למרות המאמצים הוא (או היא) לא הצליחו לעבור אותי אך גם אני לא יכולתי לו (או לה).

זה נמשך עוד כחמש בריכות, עד שגמרתי את ארבעים הברכות היומיות (גוף לא נזיל, מצריך אחזקה שוטפת) ואז נוכחתי להפתעתי שהתחריתי כנגד כתם שהיה במשקפי השחייה שלי..

חשבתי לי לאחר מכן כמה פעמים אנחנו נכנסים עם כל האנרגיות שלנו לתחרויות שקיימות אך ורק בדמיון הקודח שלנו, מתחרים כנגד צל של משהו שקיים בנו ובמחשבות שלנו, מתחרים נגד עצמנו.  מה שהביא אותי לחשוב שאולי תמיד זה כך ובסופו של דבר אנחנו מתחרים רק נגד עצמנו.

אתם חושבים שבזה סיימתי להיום.. טעות בידכם.  היום, בכניסה לבריכה פגשתי את מי שכבר הקדשתי לה שני פוסטים נוטפי תשוקה, בראשון רק נפגשנו, ואני התרתי לדמיון שלי להרקיע לשחקים.  מאוחר יותר כבר הכרנו טוב יותר ולמרות התקוות הגדולות, הסתיים הקשר בקול ענות חלושה של מי שמאוד רצתה רק נרתעה מהעוצמות שלי מצד אחד ומהעובדה שאני נשוי, מה לעשות, מרבית הנשים, לצערי, לא אוהבות להתחלק.

לפני זמן מה ראיתי אותה בחדר הכושר, אוף איך היא נראית טוב עם האנרגיה המינית העצורה שלה שאופפת אותה כמו הילה כתומה חמה. תהיתי אם רק לי נראית אותה הילה או שגם על אחרים היא משפיעה באותה צורה, המאמן האישי הראה מסירות רבה לעבודתו עימה, אולי גם הוא ראה את ההילה ואולי הוא סתם מסור לעבודתו, לך תדע.  ברכתי אותה והיא ענתה ומיד התנצלה עד כמה היא עסוקה.  לא היה איכפת לי במיוחד, תמיד ניסיתי בכל יכולתי לא לבכות על החלב בקנקן שלא לדבר על זה שכבר נשפך.

היום בבוקר שוב פגשתי בה, היא ברכה אותי ואמרה לי שכל פעם כשהיא רואה כתבה על סרטן היא נזכרת בי.  צחקתי ואמרתי לה שזו מחמאה מפוקפקת ביותר, נהניתי לראות אותה מסתבכת בהסברים ותרגומי מחשבות עד שגאלתי אותה מייסוריה ושאלתי לשלומה.  דיברנו מעט על הא ודא, ואני חושב האם אני קולט אותה נכון, האם היא משדרת לי משהו רגוע ושליו כגון "אני מעוניינת להזדיין איתך" או שמא היא נסערת כולה ורוצה לגעת מה מצב הגיוס שלנו לפרטי פרטים.

פתאום, היא שאלה אותי, או יותר נכון אמרה שהייתה שמחה, או אולי אמרה שאנחנו צריכים להיפגש לקפה בהזדמנות ואני חייכתי ואמרתי לה שאני תמיד הייתי מוכן.. והיא בדקה איתי לראות שעדיין יש לי את הטלפון שלה וייעצה לי לאן להתקשר על מנת לתפוס אותה ונפרדנו.

תוך כדי שחיה חשבתי לי ותהיתי אם אני קורא אותה נכון, מה בדיוק היא אמרה לי.  האם היא מעוניינת בחידוש הקשר בייננו על כל המשתמע מכך.  האם האני החדש שלה, לאחר הבילויים הארוכים בחדר הכושר שינה לה את הליבידו, האם עכשיו היא מוכנה ללכת בדרך שקודם הרתיעה אותה, האם היא רוצה להזדיין איתי או שמא הפשט הוא הנכון.  אולי היא באמת רק רוצה לשבת ולשתות קפה, לשמוע על מה שמתרחש בחיי ולספר לי על ההצלחות או הבעיות שלה.

לך תבין לב אישה..  ועוד לא חשבתי על מה בדיוק אני רוצה ממנה, אם בכלל...

כתם שחור קטן מתחת לעינה, מדגיש את האקזוטיות של עיניה הכהות, כך עברה לידי יעל, יעל הישנה, יעל החדשה, יעל כיעלות העבר אך זו, עם הבטחה לעתיד. 

-          לא הייתי בטוחה שזה אתה, אז בג'קוזי הייתי ללא עדשות, כמעט עיוורת

-          זה אני, ממש אני, מה שלומך?

המבט היה העיקר, טבעתי בעיניה ללא בושה, מפקיר את עצמי, מודה ומתוודה, והכל בשתיקה, פיתויי של התחלה.  היא עולה למסלול שלידי, מביטה בי מזווית עינה ונערכת להליכה.  התפתחה לה שיחה של חולין על עדשות לשחייה,           ואני מדבר, מתעניין, מנדב פרט קטן לספק סקרנות תהומית, סקרנות של אישה בפני אדם לא מוכר, מעוניין אך ללא כיוון או מטרה. 

כך היא חשבה, אבל אני אותה שמתי לי למטרה וכמו הנמר, המשחר לטרף בסבלנות אין קץ, גם אני עוד קודם עזבתי אותה ללא הסבר, בקשה לפגישה או איזו שהיא הצהרה לבד מזו המהללת את יופייה.

הכתם השחור והחבורה הקטנה בבסיס האף היו עדות לאף שבור במשחק הכדורסל בו השתתפה.  כולה כל כך פיזית, גשמית גופנית.  אימא חדשה לילד שני, ואני זיכרון מראה שדיה המוגשים בג'קוזי מעבר לחוט הביקיני התומך ספק אפוף באותן שדיים צרים, כולאים אותי בצורה שהולמת לי ישירות בסרעפת, נוטלים את נשימתי.

אף שבור במשחק כדורסל, כך שלא הגיעה לכיתת ההתעמלות, זו שאני החלטתי לנסות ולראות ואשר לאכזבתי, היא לא הייתה בה בשבועיים האחרונים.  סיימתי את התרגול, אמרתי לה שאני הולך לשחות ועזבתי, ואני יודע עד כמה היא כמהה למילים שיציירו לה משיכה, שירעידו לה את הלב בחיכיון של פרפר, נראה אך כל כך לא מורגש.  מסעיר אך לא מסוכן..

חשתי אצלה רעב, לא לזיון או סטוץ מהיר מהצד, לא לאהבה עד או משיכת מה.  הרגשתי חוסר עמוק בליטוף, כף יד חמה על כתף מרטיטה בבכי כבוש שאין יודעת מה ולמה.  צורך עז בחמימות של קירבה, בסיפוק של תשומת לב של זר, בהקשבה, ובשמיעה של המיות לב חבויות.  ראיתי בעיניה את הרעב, וחשבתי לי, "עכשיו עוד מסוכן, עוד מעט.. עוד מעט יקירה".

קיוויתי לעוד פגישה אקראית לפני שעזבתי את המקום, אך לשווא, לא ראיתי אותה אבל אני בטוח, בפעם הבאה אתחיל למשוך את החכה, אזמין אותה לקפה, ואתחיל במשחק.

May the best one win

יעל, השם הזה חוזר ונשנה בחיי, כמגדלור של תקופות חיים שונות, וכל פעם בא איתו טעם של חדש, מסתורי ומרגש.  לכאורה שם של ילדה נערה, שם של אישה אבל אצלי הוא טומן בחובו הרבה יותר, פרקים שלמים של חיי יכולים להיות מסוכמים בשם ובזיכרונות שעולים בי לצלילו.

החברה הראשונה שלי, בכיתה ה' הייתה יעל.  יעל שגרה במושב רחוק בצפון, יעל שפגשתי במפגשי המפלגה בה היו חברים הורינו, יעל שהזיתי עליה עוד בטרם התחוור לי מה בדיוק אני רוצה ממנה או מה דוחף אותי להשתוקק לחברתה בכזו עוצמה. 

בצבא יעל הייתה זו שהראתה לי שאפשר לאהוב ביותר מאשר תנוחה אחת, יש מין אוראלי, ושנשים יכולות להיות יוזמות ואסרטיביות מבלי לאבד שמץ מנשיותן או כוח המשיכה המופלא שבו לכדו אותי שוב ושוב.

ועכשיו זו.  כבר כשהתקרבה לג'אקוזי התרחבו נחיריי בציפייה, ליבי הלם בחשק ואפילו לא הרגשתי את החזה המתנפח בשאיפה של הפתעה.  לכאורה אישה, לא נמוכה, שיער שחור עד כתפיה, עיניים אלכסוניות  וכמובן שדיים של אימא, שדיים שהניקו, עטויות בקיני והן, משקלן מושך אותן מעט מטה, מעבר לרצועה הכרוכה סביב גו חזק, שדיים שנעו בתנועות המיוחדות שפשוט הפנטו אותי, שדיים מושלמות.

בהיתי בה כשהחליקה בשלווה, רגל ארוכה אחר רגל ארוכה אל תוך המים החמים, גופה נעלם מתחת לקצף אבל אני כבר מכור.  הזרמים המעסים את גופי כבר אינם מורגשים ואני גונב מבט, רואה אותה שמה את הכובע ומחליט שבמקום להציץ, אני חייב לדבר איתה, ומיד, בטרם יבש הדיו על ההחלטה ואני שואל אותה:

-          קודם ג'אקוזי ואחר כך לשחות?

-          לא, כבר שחיתי, אמרה ואני ידעתי שאנחנו נדבר, קפץ לו זיק..

-          ראיתי אותך שמה את הכובע וחשבתי שרק עכשיו הגעת.

-          הם עושים לי בעיות אם אני לא חובשת את הכובע בג'קוזי

השיחה הלכה וקלחה ואני רואה אותה כל כך צעירה וחושש שמה אינה נשואה, אבל עד מהרה אנחנו בסיפורי ילדים, ולידה.  עכשיו אני מרגיש בטוח, הבהרנו איש לרעותו שאנחנו נשואים, עם ילדים, ולכן השיחה ממוסגרת ומשועבדת לתנאים המוקדמים.

היה ממש נחמד.  עד מהרה היא מצאה תירוץ לשחרר את שפעת שערה ואני הקפדתי לציין שהיא אינה נראית כמי שרק ילדה לפני חצי שנה.  בפירוש היה משהו גופני בינינו, משיכה מתובלת בסכנה, מהולה במילים שלא נאמרו ובמחשבות שונות ומשונות.  הרגשתי שאם זה ימשך, אותו זיק מתוק יאבד ממשיכתו ונפרדתי ממנה בדרכי לסאונה, היא הלכה להתקלח ואני, מחלון הסאונה עקבתי אחרי גופה היפה, ירכיים של אישה, ישבן מעוגל ובולט מעט, ממש במידה הנכונה, תמירה, נעה בהרמוניה של איברים וזרימה, יופי של נסיכה.

הרגע שבו אמרה לי את שמה היה ציון דרך נוסף, "יעל" אמרה והיא אצלי כבר מלכה.  אולי של היום בלבד, אולי של עוד שבוע או עוד שנה, עוד אראה את פניה נישאות לנשיקה, מתהדקות בגמירה, מביעות אהבה.  אולי אהבה של דקה, אולי רגשות של חוה, עוד אראה אותה...

שבוע לאחר הפגישה הראשונה, וכמה שיחות, נפגשנו בבריכה שנית.  כשישבתי בסאונה היא פתחה את הדלת, כולה לבושה, וחיפשה אותי.  בגלל הקיטור והאדים לא הייתי בטוח  שזו היא, כך שגמרתי להזיע, יצאתי החוצה וראיתי אותה עדיין לבושה.  כשראתה אותי צחקה בהנאה "חיפשתי אותך בכל מקום" אמרה לי, השיער כבר בהק בצבע מחודש, כולה זוהרת ויפהפייה.  רכנתי אליה לנשיקה (ראשונה) על לחיה ואז השגחתי שהיא הושיטה לי את  שפתיה דבר שתיקנתי בהזדמנות השנייה.  אני כבר הייתי בדרכי להתלבש ולפגישה עיסקית והיא רק התכוננה לשחייה, נדברנו שניפגש לכוס מיץ גזר לפני לכתי ואחרי שתסיים את השחייה.

עשרים דקות אחרי זה אני מחכה לה ליד הבריכה והיא באה, עטופה בחלוק שלשמחתי נפתח מידי פעם חושף את שדיה, שכבר מזמן גיליתי אליהם משיכה בלתי מוסברת.. הייתה שיחה קצרה ואינטנסיבית ,

-          רציתי להסביר לך שאני אימפולסיבית, אבל כשהזמנתי אותך אליי להראות לי את הבלוג..

-          הרשי לי לנסח דברים בקצרה "אתה יכול לראות אבל זיון לא יצא מזה.." חייכתי

-          לא, לא, אמרה והתנשמה בחדות, רק שלא תחשוב ושלא תרגיש ושלא וש..כן.

אני כבר צוחק, והיא גם כן, והשיחה מתגלגלת ובין היתר מדברים על מיניות האישה, ואני מספר לה על הפלא של נימפה והאורגזמות בחלום, והיא אומרת:

-          כן, גם לי זה קרה, לא האמנתי בעצמי עד שהרגשתי את כל גופי רועד ושמתי יד..

ואני מרגיש מוזר שכן הפעם שלא כמו באינטרנט, זו אישה שראיתי, והתחלתי איתה כמו בימי הביניים, וגם זה עובד, גם טוב.

נשיקת הפרידה הייתה נפלאה, שפתיה חמות ורכות, נושאות הבטחה לעתיד לבוא, עיניה פקוחות לרווחה ואני טובע בהן לשנייה, מתעשת ומנשק אותה שנית, אוחח.. שפתיה כל כך מתוקות.  עוד מעט, עוד מעט נמשיך לחקור ולנסות, עוד מעט, כשיגמר החופש של הילדים ויחל זה שלנו, להתראות.

שבועיים עברו, פגישה מקרית והרבה ביטולים, יום אחד ראיתי אותה עומדת, נמתחת לפני הכניסה למים, גופה מוצק וחטוב, בגד הים הוורוד, כמעט כמו חוטיני מתמקד בעכוזה.. ראיתי אותה כאישה, לא ילדה, אישה שכבר חוותה חיים, עליות ומורדות שלא לדבר על עומקים בלתי מוזכרים.  ללא להט הבטתי בה, ללא תשוקה, חשבתי שהיא איבדה את הלהט, את הפתיחות של המפגש הראשון והשני, ועם מחשבתי, איבדתי את הלהט גם אני.  ראיתי אותה כאישה, הבריכה הייתה מלאה בנשים.

שבוע לאחר מכן, כבר לא ניסיתי לקבוע פגישה, הייתי משוכנע שהיא נבהלה מהלהיטות הראשונית שלה, נסגרה ונעלמה, והצטערתי, אך זה חלק מהעניין, צריך להמשיך, לא לשחק משחקים, לחשוף את מלוא רגשותיי, ואלו שנבהלות, האמת, גם אני איני רוצה אותן.  וכך, אותו יום בבריכה, לא ראיתי אותה, ולא היה איכפת לי במיוחד, אחר כך כשהתנגבתי, מסיים משום מה מוקדם מהרגיל, הטלפון דינדן, זו הייתה היא, איזו הפתעה.  היא מצטערת שלא הגיעה לבריכה, לא תוכל גם מחר רצתה לספר לי, ואני שומע את הלהיטות בקולה, את הרצון לשמור אותי בשבילה, ומבין שאולי הייתי נמהר, ולמעשה היא עברה תהליך כלשהו, והחליטה החלטה.  הזמנתי אותה לארוחת צהריים.

מסעדה יפנית יאפית הייתה המסגרת לשיחה שהעמיקה וצפה סביב חיינו, פושטים שכבות הגנה בלי משים, נחשפים, אפילו מתערטלים לעיתים, ללא חשש, ללא פגיעות אפשרית.  חייה היו קשים בשנתיים האחרונות, כמעט הגיעה עד פאת לחם ועתה היא עצמאית, לפעמים נדהמת מהסכומים שמשלמים לה עבור עבודתה.  פריחה או יותר נכון הנצה, שנתיים ללא גבר, שנתיים של מלחמות עם עצמה ועם הסביבה ועכשיו, היא איתי כאן במסעדה, נחשפת ללא מורא.  אני פשוט נפעם, איזה מזל, איזה תזמון מושלם, אולי היא האחת, ובעצם מה זה משנה, אני מצטרף למסע קסום של אישה חזקה, שמגלה את עצמה, יכולותיה והפוטנציאל האדיר הטמון בה.

רק שנה מאוחר יותר נפגשנו שוב..

-          פגישה בכניסה לג'קוזי

(מה שהיה)

כשירדתי במדרגות ראיתי אותה, בגד ים וורוד, מתוח על גופה, חשבתי שמרחוק ראיתי את שרטוטי העטרה של פטמותיה, רחבות עם נקודה טעונה באמצע.  לא גבוהה, אבל אישה במלוא רמ"ח ושס"ה, רגליים וירכיים בקו זורם ממותניים צרות, חלקות, חלקות וישבן נע מעדנות עת היא מהלכת לעבר הג'קוזי.  לא הספקתי לראות הרבה מגופה כי רותקתי, נשביתי בעיניה הכחולות, כחול עז וקריר, מביטה בי בהתרסה, לא מסירה את עיניה וכך גם אני, עד שהיא נכנסה לג'קוזי ואני אחריה.  גם בג'קוזי הבטנו איש ברעותו, מבט עז כמעט ללא מצמוץ, ואז, המתח פתאום ירד וחייכנו, והחלנו לדבר על הא ועל דא, שיחת חולין כשלשנינו ברורה המשיכה, ההנאה מהכיבוש הקרב ובא.

-          יד מעסה שד בג'קוזי

 (הפנטזיה)

ברגע מסוים, אני נשען אחורה, ידיי פרוסות לצדדים, באדישות עשויה, גם ידיה פרוסות עד שבמקרה נגעתי בה, בידה.  "סליחה" היא אמרה והזיזה את ידה מסתכלת בי במבט מצועף ועיניים חרמניות.  כמחליף את מקומי נעתי לכיוונה, מוריד את גופי עד שאני טובל את צווארי, וידיי עצמאיות מתחת למים המוקצפים.  בלי להמתין אני שולח יד שמאל, ומחליק על זרועה בדרכי לאותם שדיים נפלאים, מלטף את חזה, והיא.. נלחצת אלי קצת, מאשרת, מעודדת או סתם קצת רדומה.  בעדינות אני מחליק את ידי למחשוף הנדיב, עוטף את שדה השמאלי בידי, נדקר בפטמה.  אני צובט את הפטמה ורואה את עיניה מתרחבות בהפתעה.

-          ציות לכל פקודה

(הפנטזיה)

רכנתי מעט לעברה "אני רוצה לצאת מכאן הרגע, למקלחת" אמרתי לה בשקט, אבל ברור שזו פקודה.  היא נעה לעבר מדרגות הג'קוזי, ידי נשלפת בעדינות מחזה, היא מצייתת, קלטתי אותה.  אני מחכה שנייה, ליבי רחב, עולה על גדותיו, גם לעיניים המתריסות ביותר, יש נקודת חולשה.

-          במקלחת

(מה שהיה)

            יצאנו מהג'קוזי, והיא אמרה לי שהדרך למנוע את ריח הכלור, היא מקלחת ארוכה לפני שנכנסים לסאונה, ברצון הסכמתי ונכנסו למקלחות, לשטוף את הכלור מהגוף, לפני הסאונה.

-          במקלחת, חשיפת שדיה ונשיקה ראשונה

 (הפנטזיה)

 יצאתי לכיוון הסאונות והמקלחות המשותפות ונכנסתי אחריה למקלחת, סוגר אחרי את הדלת בנקישה חרישית.  יותר משמשכתי אותה אליי, היא באה לקראתי, פניה מופנות מעלה, עיניה עצומות ושפתיה מחפשות את שפתי.  דחיתי אותה מעליי, מחזיק אותה כפי שהיא, בזרועות ישרות ומתבונן בה, עיניה עדיין עצומות, מחכות, מוכנות לקראתי.  בשתי ידיי, אחזתי בכתפיות בגד הים והורדתי אותן מטה, חושף את שדיה הכבדים, פטמותיה זקורות, מתגרות בי בין העטרות רחבות.  אני מתבונן בה עירומה עד מתניה, שדיה נוטים למטה, כפי שאמרתי, היא אישה.  משכתי אותה אליי לנשיקה, מבריש את שפתיה בלשוני ולאחר מכן עוטף אותן בשפתיי הבל פייה החם נבלע בי.

בסאונה הרטובה

(מה שהיה)

נכנסנו לסאונה, ממשיכים לפטפט, אבל הסומק הקל בצווארה, וכמה תנועות קצרות ומתחנחנות מדברים אליי יותר מאלפי מילים, ואנחנו מדברים ולא נוגעים, עד שהיה לי חם והייתי צריך לצאת.

-          מציצה על הספסל בסאונה הרטובה

(הפנטזיה)

            סיימתי את הנשיקה ויצאתי מהמקלחת מבלי לסגור את הדלת בדרכי לסאונה הרטובה, בקדחתנות היא העלתה את בגד הים שלה ופסעה אחריי.  החום והאדים הכו בפניי, ידעתי שלא אוכל להחזיק מעמד זמן רב והתיישבתי למטה, על הספסל הנמוך בצד, ענני הקיטור מטשטשים כל קו מתאר, והיא ככתם צבע מושלם, זורמת אליי ומתיישבת.  בעצלתיים הושטתי אליה ידי, מחווה אל בגד הים שלי, היא הבינה וללא היסוס, הורידה מעט את בגד הים, וחשפה את הזין שלי, חצי זקור נוטה מעט שמאלה, כמו בעליו.  ידיה על הספסל, היא לקחה אותי בפיה, חמה יותר מהסאונה עד כמה שזה בלתי אפשרי, והחלה מוצצת לי בעדינות, מרטיבה אותי בפיה ויונקת אותי אל עמקי גרונה, אפה מתכרבל בשערות ערוותי.  גלי עונג מציפים אותי לאט ואני טובע בחום, בקיטור, בריחות שלנו ובין שפתיה.

-          במקלחת

(מה שהיה)

            יצאנו מהמקלחת ושאלתי אותה אם תרצה להיפגש לכוס קפה, ענתה לי, קצת מבולבלת, רוצה למשוך עוד מעט את הקשר, שהיא אינה שותה קפה אבל כוס מיץ גזר.. ושייקח לה עשרים דקות לגמור עם המקלחת.  רציתי לומר לה לחשוב על ידיי בזמן המקלחת, מלטפות ומסבנות אותה.. אבל שתקתי, חייכתי והלכתי.

-          זיון בעמידה במקלחת

(הפנטזיה)

            משכתי בעדינות את הזין מפיה, הרמתי את בגד הים וללא מילה יצאתי החוצה ולמקלחת, עורי לוהט, הזין עומד לי כמאיים לצאת מעורו.  לא הייתי צריך להסתכל, היא באה איתי פנימה, ופערה זוג עיניים משהורדתי את בגד הים והזין שלי מציץ בה בעינו האחת.. היא הביטה בי עומד, מחכה וכמהופנטת החלה אף היא להוריד את בגד הים שלה.  חיכיתי עד שסיימה, אחזתי בה ובעדינות סובבתי אותה עם גבה אלי, כופפתי אותה לקיר המקלחת, והחלקתי באצבעותיי על הכוס שלה, היא הייתה מוצפת, כל כך מוכנה.  בידי לחצתי את הזין בין שפתיה ונכנסתי לאט עד שהייתי קבור בה עד שורשי שערותיי.  זיינתי אותה בתנועות ארוכות, ושנינו מחניקים גניחות תאווה מתוקות.

-          פרידה

(מה שהיה)

            נפגשנו בקפה שליד הבריכה, שתינו מיץ גזר, וכרסמנו כעך מחומם, מספר לה על הבלוג והיא בהתלהבות מזמינה אותי אליה הבייתה להראות לה איך ומה, וכולה מספרת לי על חייה בקטעים ואני מבין שהיא התעוררה לא מכבר, מוכנה עכשיו לחיות את חייה במלואם, מצרה על הימים שחיכתה סתם כך.

-          טלפון

(מה שהיה)

            אמרתי לה שכשדיברה על המקלחת רציתי לומר לה דברים נוספים ושאלתי אם להמשיך ולספר, היא אמרה לי שכן, סיפרתי לה על חלק מהפנטזיות, היא אהבה ואמרה שניפגש ביום שני בבריכה ואוכל לספר לה עוד כמה, יש תקווה...

אני יודע שאת לא רוצה אהבה כעת וזה בסדר, אני מרגיש אליך בדיוק את הרגש, שמספיק להתחייב אך לחלוטין אינו כובל, עשי כרצונך, זה יפרה ויוסיף נופך חדש ומרתק, ייצור ציפיות נוספות, התרגשות וריגושים להרפתקאות הבאות.   אני הרי כבר יודע (מצטנע..) שכבשתי לי פינה אחת קטנה, אצלך שם בלב, פינה ששייכת לי באופן בלעדי, רק שלי.  וכך גם אצלי, פינה אחת, לא גדולה אבל בשכנות נעימה, שייכת לך ורק לך.  אני רוצה שתרגישי את החירות לעשות או לחדול, שתחושי את הביטחון הנובע מכך, ללא אזיקים, מגבלות, דרישות, ציפיות או כל מגבלות שהן (כתבתי מגבלות פעמיים, כי זה חשוב).  זו גם מהות הדברים, החופש לזרום שנובע ממך, ואשר ממנו אני רוצה ללגום עוד יותר.