זהו זה... אהבות

נסענו לראש פינה לסוף שבוע ארוך של שקט שלווה, נופים מדהימים ואוכל יוצא מגדר הרגיל.  בנסיעה צפונה משהו הטריד אותי ולא ידעתי מהו.  בנסיעה חזרה הבנתי שלאורך רוב הדרך, נסענו דרך כביש 6, עברנו דרך כפרים וערים ערביות.  בליבי הודיתי למתנחלים ששאבו כל כך הרבה משאבים שאת הגליל כבר הפסדנו.  שלושה בתי ספר יסודיים יהודיים נסגרו בגליל בשלוש השנים האחרונות וחמישה בתי ספר יסודיים ערביים נפתחו, כפי שנכתב במוסף ידיעות האחרון.

אבל האמת היא שאנחנו צריכים להודות למתנחלים מסיבה חשובה אחרת.  מה שהם עושים הוא פשוט להרגיל אותנו למציאות חיים חדשה.  מציאות של מדינה אחת לשני העמים, מדינה של תושביה, שכרגע ואני מדגיש כרגע יש בה רוב יהודי.  עיתונאי ימני ניחם במאמרו באותו מוסף, הוא טען שאין להתרגש מהטעון הדמוגרפי, שכן עובדה היא שהילודה אצל הערביות יורדת ועולה אצל היהודיות.  חשבתי לתומי אצל אלו יהודיות הילודה עולה.. והאם זה יהיה כך גם בשנה הבאה.

אבל זה לא חשוב כי אם נהיה מדינה אחת, צפוי שעוד כמה שנים, יחלו ערביי השטחים לבקש את זכותם להצביע.  זכות בסיסית לבני אנוש באשר הם, היא הזכות לייצג את שאיפותיהם ורצונם.  כמובן שאנחנו לא נסכים ואז יתחיל מסע בינ"ל נגדנו כמו שהיה בזמנו נגד דרום אפריקה.  הרי לא ניתן לדמיין מדינה בה יש אזרחים ללא זכות הצבעה, בטח שלא במאה ה-21.  אז נעבור סיוט של חיים עם לחץ בינ"ל גדל נגדנו, סנקציות מחמירות והולכות, תעבורנה עוד כמה שנים של סיוט מתגבר וחיים בקיצוב, כמצורעים בין אומות העולם ותנחשו מה יהיה השלב הבא. 

בשלב האחרון ניתן גם ניתן את זכות ההצבעה לכל תושבי 'ארץ ישראל' ונהפוך לעוד לבנון או יוגוסלביה עם כמה 'אומות' בתוכנו.  יהיו היהודים החילוניים (מיעוט נרדף) תהיינה הכיפות הסרוגות ההזויות, יהיו המתנחלים וכמובן החרדים.  גדודי חרדים שמגרדים קיום מינימאלי ועושים עוד ועוד ילדים להנציח את 'הצלחתם' הכלכלית.  יהיו הערבים המוסלמים, הנוצרים, הדרוזים, הבדואים, אלו שבגליל, בגדה, בנגב במשולש וכמובן שלושת מליון ערביי עזה.  לא, לא טעיתי אולי היום הם מיליון אבל עוד כמה שנים, אלו מתחזקים לפחות כמו המתנחלת מיצהר עם שנים עשר הילדים. 

אז סוף השבוע היה נפלא, אך מה הפלא שחזרתי מדוכדך...

יום כיפור - סליחה ממי שחירפנתי עם הפוסט הזה.  סליחה ממי שפגעתי בו (שלא בכוונה) במשך השנה/השנים שעברו.  סליחה מיוחדת ממי שפגעתי בה והיא נושאת את הכאב איתה.  הלוואי והייתי יכול לקחת אותו חזרה ולעשות לה רק טוב כי באמת שלא רציתי לפגוע. ..הטבע שלי אינו מהווה הצדקה.