לפני המילים - מאחורי המבטים

אם היה לכם מושג..כמה מדהים להכנס לכאן אחרי תקופה כל כך ממושכת..

והנה אני כאן,בבית קפה,אמנם בהרצליה,אבל עדין מגשימה חלום.

תמיד בילדות היה לי חלום שיבוא יום ואני אשב עם הלפטופ בבית קפה ואכתוב לי בבלוג של חיי.

ואתם יודעים מה?

זה דברים ששווה לחכות להם!

התחושה של ההגשמה העצמית שעוברת בגוף היא אדירה ושווה כל רגע..

מהפעם האחרונה ששידרתי הרבה דברים השתנו.

סיימתי את הצבא שלי,עזבתי את הבן זוג שלי,את הבית שבנינו ביחד,נסעתי לחול.

ביליתי חודשיים מדהימים בסקוטלנד. אמנם נגמרו מעט מר אך עדיין היה שווה כל רגע,

כי כשמתבוננים על דברים בדיעבד זה קצת אחרת. בעצם,אחרת לגמרי.

מי חשב בכלל שאני אעבור את כל מה שעברתי,ואצא מכך רק מחוזקת!

רק מוכנה להראות לחיים מאיפה משתין הדג.

אני לחלוטין בוטחת בתחושות שלי,יודעת מי אני ומה אני רוצה.

יקרים שלי,שוה לחכות. תמיד שווה לחכות לרגע בו אתה אומר לעצמך ששום דבר לא היה לשווא.

להכל יש סיבה משלה,תמיד. וגם אם קצת קשה,יבוא יום ולא תירצו שהוא יגמר לעולם.

ותבינו כי אפשר גם אחרת.

קצת, אבל אחרת.