ביום רביעי,ה-18.9.2007,בשעה ארבע,צעדתי לתוך הסניף של מכבי צעיר נס ציונה.רק לפני יומיים.
רק לפני יומיים פרצופים ידידותיים קיבלו אותי בקריאות "מזל טוב" ובבלונים.
באותו לילה,חבורה של בהמות,שיכורים או מסוממים כנראה,
זרקו גפרור,
שהצית מזרון,
ששרף ת'גג,
שקרס פנימה
והצית את הסניף
חד גדיא,חד גדיא.
סניף מכבי צעיר נס ציונה נשרף.
נשרף חדר פעילות א',נשרף חדר פעילות ב',נשרף חדר בוגרים,נשרף חדר ח',ורק המכביסט לא נשרף.
מה עשה? לא הרבה.אין הרבה מה לעשות.
איך סניף מכבי צעיר נס ציונה פותח שנה?
בטקס אש.
ולסיום,מה יותר שחור מהסניף?
ההומור בפוסט הזה.
בלרינת צעצוע
~~~~~~~~~~~~~~~~~
מסתובבת בבית,כמו הולכת ירח,
מחפשת מקום לנקז אליו את כל הכאב,ליצור שלוליות של דמעות מלוחות,כמו אליס מארץ הפלאות.
רק מכנסי פיג'מה קצרים וגופיה,ואויר לילה קריר שלקראת הסתיו מכה על הפנים.
הבית שקט.כולם ישנים. לא ישמעו אותי עכשיו.
בכי חרישי,חסר קול כמעט,מטלטל את הגוף ביפחות חסרות קול,שוטף ומטהר את כל העייפות והכאב והבלבול והספקות.
כאב שקט,מטפטף בלי קול.מאוד לא מוחצן,מאוד עדין.ובכל זאת,נדמה שהעולם שואג.
ואחרי זמן מה,הוא מתפוגג במספר יפחות אחרונות.הצלילים מדהדים עוד,הדמעות מתייבשות,העול הוסר.
ועכשיו יש ריקנות.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
